חידושי אנשי שם על יבמות כח:

מהר"ם לשון אשר"י כשאכל עד שלא בא ראשון אבל אם אכל משבא ראשון מוציאה ממנו ואם נטלה מזה ומזה תחזיר הדא דתימא כשנטלה כתובתה כו':

מהר"ן שפירא והביאו לבית דין וסקלוהו כדין המחלל שבת במלאכה גמורה שדינו הוא בסקילה:

והביאו לב"ד והלקוהו כמי שבא על פנויה שאינה אשתו בזנות שדינו היה להלקותו מכות מרדות. והא דאמר שהטיח באשתו שפרושו בא עליה נראה שהוא מלשון כמטחוי קשת ע"ש שהזרע יורה כחץ וק"ל:

זהו דעת הרמב"ם דס"ל הואיל ונתגרשה מן שני א"א לומר דהולד ממזר וכ"כ המ"מ ולא כן דעת התוס' ודעת הטור והארכתי בכתבי בגמ' ר"פ זה: