חידושי אנשי שם על יבמות כח.

מהר"ן שפירא בגמ' כתוב ופסק ור"ל שפסק מלפסוק עוד כזה ולזה כתב רש"י ולא עבד עובדא והח"ש מחק מלת ופסק בגמרא מדלא הביאו הרי"ף והרא"ש. וקשה לי א"כ מנ"ל לרש"י לומר דלא עבד עובדא. ובעיני נראה להגיה כאן בהרי"ף והרא"ש ופסק:

מלשון אלא משמע דהשתא הדר ביה מטעמא קמא דשמא יאמרו ואי אפשר לומר כן וכו' אשר"י ע"ש שהאריך ובגמ' ליתא מלת אלא:

והא אמר עולא וכו' מה שיש לדקדק כאן דילמא לכך נאמר עד א' משום דשתיקה כהודאה דמיא כתבתי בזה בכתבי בגמ' בדף פח ע"ב ע"ש:

שאם בא לפנינו בבת אחת העד הכשר ונשים רבות המעידין זה כנגד זה העד האחד אומר מת והנשים אמרו דהבעל חי אזי הם כמחצה על מחצה וזהו שסיים לומר שעשאום כאותו איש א' ממש ר"ל ממש כאיש אחד בעוד שהוא כאיש אחד משא"כ בשכבר נישאת ע"פ אחד וכו' וה"ה אם אח"כ באו נשים רבות שהן כאיש אחד והכחישו לעד הראשון אזי לא תצא דנשים רבות לא נחשבות אלא כאחד ודו"ק ודבר זה מבואר יפה במ"מ פרק י"ב דגירושין שכתב על דברי הרמב"ם שם כן וע"ש. ואע"ג שהנ"י כתב לעיל בשם הרמב"ם ואע"פ שהתירו להינשא תצא מהיתיר' הראשון לא כתב רק בשם י"מ ועכשיו הוא מבאר והולך דעת הרמב"ם על נכון כדעת רש"י ובפי"ב מהל' גרושין האריך המ"מ וע"ש וכתב הנ"י תדע דצריכין לחלק בהכי דהא שמואל וכו' דאמר ל"ש ר"ל שמואל דאמר ל"ש וכו' מוקי לה למתני' בענין זה דאיירי בשכבר העידו להינשא על פי אשה אחת וע"ז אמר כי מכחישה לא תצא דא"כ תקשה אמאי לא תצא להרמב"ם ז"ל הא מיהת הוו תרי ותרי עכ"פ לפי מ"ש הנ"י לעיל דהיא ג"כ חשוב כא' ואיהי נמי מהימנה מ"מ הוי תרי ותרי דה"נ לא תצא משום דאיתתא דמעיקרא עדיפא טפי וכו' והיינו מאחר שכבר התירוהו לינשא על פי האשה היא חשובה כשני עדים ואין לפוסלה אח"כ בעדות נשים וק"ו כשהותרה ע"פ עד אחד כשר שלא תצא אם אח"כ נשים מכחישין ולכך בהכרח צ"ל דלא מיירי הרמב"ם רק היכא דבאו בבת אחת להעיד ודו"ק ועיין בטור סימן י"ז: