חידושי אנשי שם על יבמות יג.

בהרי"ף ר"ל דכיון דקי"ל דהא נמי לא הוי אלא גילוי מילתא ואשה וקרוב נאמן אם כן ה"ה דהעד המעיד מפי אשה או קרוב. והיינו דנקט כיון דמודעי לי' אינש הכי ע"פ אשה או קרוב הרי אתחזק גבי כו' ר"ל מקרי שפיר אתחזק ושרו ליה למסמך אפומייהו דאשה או קרוב למסמך אח"כ אההוא גברא בין לענין ממונא כו' אע"ג דהוא לא ידע אלא מפי אשה או קרוב ודו"ק. ומסיק היכא דאיכא חששא לא יעיד עד כו' ועי' בתשובת הריב"ש סימן קפב מ"ש על הרי"ף בענין זה:

ז"ל רש"ל בח"ש לא אבין פי' זה דסוף סוף אסר משום מיתנא כמו שמסיק עכ"ל ואני אומר דלק"מ דודאי אמרו דאסורא הוא משום מיתנא ומ"מ ס"ל לרש"י לפי המסקנא דשמעתין דגזרו שניה בחליצה דכל איסורין דמתני' הוי משום חולץ ולא משום אחיו המת ומ"ה פי' אח"כ בבנו ובבן בנו משום אשת אב ואשת אבי אביו דמיתסרא משום מיתנא והל"ל משום אשת אחי אביו ואשת אחי אבי אביו וכמבואר בגמרא אלא ודאי דרש"י מפרש המתני' לפי המסקנא דגזרו שניות בחליצה דכל האיסורין הוי משים החולץ וכל היכא דאפשר מפרש כן דכן משמעות לישנא דמתניתין וק"ל: