חידושי אנשי שם על יבמות יב.

מהר"ם איני יודע להבין מהצורך בכל זה כי נראה לי לעניותי מה שחלק ראשונה בין בחייה בין במותה היינו שינויא דרב' ומה שכתב אח"כ וסיפא מוקי לה בגמרא ביבמה מן הנשואין ומשמע דרישא לאו ביבמה מן הנשואין זהו שינויא דעולא דעולא ורבא מוקי לה אידי ואידי ביבמה מן הנשואין ודנפלו לה כשהיא שומרת יבם ברישא דלא עבד בה מאמר הילכך מוכרת ונותנת לכתחלה דזיקה לא מהניא ולא מידי בנכסים וסיפא דעבד מאמר ובית שמאי לטעמייהו דמאמר קונה ומשוי לה ספק נשואה לחלוק בנכסים וב"ה לטעמייהו דמאמר לא קני הילכך נכסים בחזקתן: מהר"ן שפירא ראיתי כתוב בגליון בספרי הרי"ף הנדפסים מחדש וז"ל איני יודע להבין וכו' (עיין במהר"ם בסמוך לעיל ועליו קאי כוונתו) ואני אומר דלק"מ דמה שחילק בראשונה בין בחייה בין לאחר מיתה מוכרחין לחלק כן גם לרבא כדי שלא תקשה גם לדידיה אדמפליג בגופא ולאחר מיתה לפלוג בחייה ולפירות וכמ"ש התוס' בשמעתין דמ"ה ל"ק דנוכל לומר לדידיה לב"ש דדוקא לאחר מיתה מהני מאמר לחלוק בנכסים אבל מחיים לא דהוי איהי ודאי מ"מ לא בעי לאוקמא רישא דעבד בה מאמר דמשום דהויא איהי ודאי אין נראה דתמכור לכתחלה ולהכי מוקי לה בדלא עביד מאמר ע"ש בשמעתין ולזה רמז כאן בנ"י דמוכרחין לחלק כך לרבא מדקתני סיפא מיתה דוקא ואע"ג דתני לישנא דרבה בשמעתין אין זה קושיא מאחר דלענין דינא מוכרח לומר כך ולתרץ כן המתני'. ומ"ש הנ"י אח"כ דסיפא מוקי לה בגמ' ביבמה מן הנשואין כו' לא בא לאפוקי דרישא מיירי מן האירוסין אלא בא לומר לנו דבסיפא איירי דוקא ביבמה מן הנשואין ולא ביבמה מן האירוסין וזהו הוי לכ"ע דלא שקלי יורשי הבעל ועי' לקמן פרק האשה שנפלו בכתובות מבואר יפה דברי הנ"י דצריכין לכל זה לדינא דרבא דקי"ל כותיה ודו"ק: