חידושי אנשי שם על שבת מג.

מהר"ם נ"ל דקאי אלעיל מיניה היו כתובים תרגום ובכל לשון דהשתא תרתי לגריעותא חדא שאין לשון הקדש ואידך שאין כתובים בדבר המתקיים אבל היכא דכתובים לה"ק ושלא בדיו איבעיא היא אי מצילין אי לא ומסיק רב המנונא תני מצילין ולפי לשון הבעיא כי נמי פשיט מצילין דוקא דכתיבי בלה"ק אבל כי כתיבי בשאר לשון ושלא בדיו דאיכא תרתי לא עלה על דעת הבעיין ופשיטא ליה דאין מצילין זה הוא דרך הרי"ף לפי הגי' שכתובה לפנינו אך לפי לשון הברייתא שפושט לו ממנה משמע בהדיא דשאר ספרים שאין מגילה הם נכתבים בכל לשון גם א"צ ספר ודיו ומצילים אותם וכ"מ באשר"י וסה"ת שלא חלקו וכתבו סתם אחר שכתבו פיסקא דהיו כתובים תרגום וכל לשון דהאידנא מצילין כתבו עלה וכן אם היו כתובים בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום מצילין אותם מפני הדליקה ולא חלקו כלל: