חידושי אנשי שם על שבת מה

מהר"ם נ"ל דנקט שדרכה להיות בחצר שדרין בה לומר שאין נמאס עליו כ"כ שאינו נעשה גרף והיינו צואה של קטנים מותר לכבדה ולהוציא' כדאיתא בגמרא משום דהוי מוכן לכלבי' ולא קאי לפרושי אבל דרי"ף ולא לטעמא דרי"ף ולפי זה צואה של קטן אפילו בחצר אחרת הי' מן הדין ראוי לטלטל כיון שהוא מוכן ואין בו איסור מוקצה וכ"כ בסימני אשר"י ז"ל אבל צואה של תרנגולים שבאותה חצר ושל תינוק אפילו בחצר אחרת מותר להוציאן או שמא הר"ן ז"ל לא רצה להקל בכך בחצר אחר שאין חושש לנקותו כ"כ והוי טירחא שלא לצורך: