חידושי אנשי שם על ברכות טו:

ד"ת מדקאמר לימינו ולשמאלו. דומיא דלפניו ולאחריו משמע דלימינו ממש קאמר ולא לימין השכינה הפך מה שאמרו בג' פסיעות בפרק הוציאו לו ומייתי לה בהל' סוף פרק אין עומדין וקשה לי דמ"ש הא מהא והמפרש הזה פי' אותו ע"ד מה שפי' בג' פסיעות ולא מצאתי שום מפרש אחר שמפרש כזה:

מ"ע והא דנקט ראיה מדכתיב יפול מצדך אלף וכו' היינו משום שמבואר בו שימין חשיב משמאל ממילא יש לנו להחשיב ג"כ ימינו של הקב"ה יותר משמאלו כמו גבי ג' פסיעות ס"פ א"ע ורש"ל כתב שרוב הפוסקים כתבו שימין הוא כפשוטו ואינו דומה לג' פסיעות שנוטל רשות מן המקום וחושב כאילו עומד לפניו ממש משא"כ ברקיקה ומש"ה חשבינן שמאלו כאחריו כי עיקר המעשים והויות האדם הן ביד ימינו ויד שמאלו הוא יד כהה עכ"ל והב"י בא"ח סי' צ"ד מיישב דברי הטור בע"א: