חידושי אנשי שם על בבא מציעא יז

מהר"ם ק"ק דא"כ לוכח רבא מהכא דצער ב"ח דאורייתא דבשבילה ניתוסף כחו יותר מבאבדה ועוד היאך נאמר דבצד זה ניתוסף כחו ולעיל עביד צריכותא ואי אשמועינן אבדה משום דליתא למרה בהדה אבל הני תרתי דאיתא למרה בהדה אימא לא ולעולם שקולים ועוד הכי הוה ליה למיעבד צריכותא ואי אשמעינן אבדה משום דלא בעי אפסודי בהשבתה דשלו קודם ואתי שפיר לר"ש דע"כ לרבנן לא בעי למיעבד צריכותא מאבדה דבעי למיכתבינהו לפריקה וטעינה לאגמורי דפריקה בחנם וטעינה בשכר וגם בתוס' כתב דכולהו סוגיא מוכחת דאי צער ב"ח לאו דאורייתא אינו חייב לסייעו אפילו בשכר וכי איכא צער ב"ח תייב לסייעו בשכר אפי' אזלא לה מצות פריקה כגון הלך וישב לו דמוקי לה רבה פטור בחנם וחייב בשכר וכגון הא דהוה עליו יותר ממשאו דכ"ע אית להו משאו שיכול שיעמוד בו וטעמא דרבנן דאמרו זקוק לו משום צער בע"ח דאורייתא ובשכר א"נ בעובד כוכבים אי לאו משום איבה וכן כתב אשר"י בהדיא דדין פריקה כאבידה: