חידושי אנשי שם על בבא מציעא טז:

מהר"ם לא גרסינן בטל במתני' ברב אלפס אלא ברייתא מפרש הכי וכן הוא באשר"י וכן פי' רש"י בס"פ איזהו נשך [וכ"כ הב"ח]:

ורבינו אשר כתב נראה לי כיון שפטרה תורה את הזקן שאין לו לזלזל בכבודו איסור הוא לגביה והחכם שבא לעשות לפנים משורת הדין יוותר מממונו כמו שעשה ר' ישמעאל בר' יוסי ודעת רב אלפס נ"ל שלא היה כתוב בספרו וכיון דאיחייב איחייב ולא איבעיא להו אלא בשדה אם חייב לטפל בה עד העיר ופסק לחומרא דבשדה מיחייב שאינו מזלזל שם בכבודו ולא דמי להכישה נתחייב בה דלא אנקטה נגרי ברייתא שהוליכה למקום המשתמר יותר מבשדה:

וכ"כ אשר"י יש שם ב"ד או בעלים אבל במרדכי מחלק דוקא הכא בעינן תנאי בפני ב"ד דמן התורה חייב להשיב חנם ע"ש: