חידושי אנשי שם על בבא מציעא טו:

מהר"ם לשון רבינו אשר רב אלפס ז"ל גריס בעגלים וסייחים ואווזים ותרנגולין מוכרן בב"ד ולא ידענא טעמא מאי. ונל"ק דמלתא אגב אורחי' קמ"ל דהיינו שם דמיהן ומניחן היינו מוכרן בב"ד ופירוש שישומם בבית דין ויניחן לעצמו כדעת הרמ"ה ומביאו בחו"מ סי' רס"ז ודלא כפי' רש"י שרוצה לפרש שמם בב"ד ומוכרן לאחרים ודלא כאשר"י בשם התוס' שכתב שמם בינו לבין עצמו ומניחן לעצמו:

כל זה פי' לסוגיית רי"ף ז"ל שפוסק כרב יוסף בפרק הכונס ופוסק כרב נחמן נאנסו לא בפרק המפקיד אבל התוס' פירשו דרב נחמן כרבה ס"ל והלכתא כרבה:

ורבינו אשר ז"ל פי' דס"ד לדמותו לדמי אבידה בשביל שהיה עושה טובה עם היתומים שהיו סמוכין אצלו וגם שלא יהיו אחריות המעות על היתומים: ד"ת כתב כמבואר במהר"ם בסמוך וסיים תימה דהני כמעות אבידה דמו קאמר וצ"ע: