ברכות ב:
Brachos 2b (Berakhot 2b) · ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →דִּילְמָא בִּיאַת אוֹרוֹ הוּא וּמַאי וְטָהֵר טְהַר גַּבְרָא אָמַר רַבָּהּ בַּר רַב שֵׁילָא אִם כֵּן לֵימָא קְרָא וְיִטְהָר מַאי וְטָהֵר טְהַר יוֹמָא כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי אִיעֲרַב שִׁמְשָׁא וְאִדַּכִּי יוֹמָא בְּמַעְרְבָא הָא דְּרַבָּהּ בַּר רַב שֵׁילָא לָא שְׁמִיעַ לְהוּ וּבְעוֹ לַהּ מִיבַּעְיָא הַאי וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ הוּא וּמַאי וְטָהֵר טַהַר יוֹמָא אוֹ דִילְמָא בִּיאַת אוֹרוֹ הוּא וּמַאי וְטָהֵר טַהַר גַּבְרָא וַהֲדַר פָּשְׁטוּ לָה מִבָּרָיְיתָא מִדְּקָתְנֵי בַּבְּרִיָּיתָא סִימָן לְדַבַּר צֵאת הַכּוֹכָבִים שְׁמַע מִינַהּ בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ הוּא וּמַאי וְטָהֵר טְהַר יוֹמָא
אָמַר מָר מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן וּרְמִינְהוּ מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין מִשֶּׁהֶעָנִי נִכְנָס לֶאֱכוֹל פִּתּוֹ בְּמֶלַח עַד שָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לִיפָּטֵר מִתּוֹךְ סְעוּדָּתוֹ סֵיפָא וַדַּאי פְּלִיגָא אַמַּתְנִיתִין רֵישָׁא מִי לֵימָא פְּלִיגִי אַמַּתְנִיתִין לָא עָנִי וְכֹהֵן חַד שִׁיעוּרָא הוּא וּרְמִינְהוּ מֵאֵימָתַי מַתְחִילִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בְּעַרְבִית מִשָּׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּתָּן בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים זַכָּאִין לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן סִימָן לַדָּבָר צֵאת הַכּוֹכָבִים וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים וְאוֹמֵר וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה מַאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵּימָא מִכִּי עָרְבָא שִׁמְשָׁא לֵילְיָא הוּא וְאִינְהוּ דְּמַחְשְׁכִי וּמַקְדְּמִי תָּא שְׁמַע וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּעָנִי וּבְנֵי אָדָם חַד שִׁעוּרָא הוּא וְאִי אָמְרַתְּ עָנִי וְכֹהֵן חַד שִׁעוּרָא הוּא חֲכָמִים הָיִינוּ רַבִּי מֵאִיר
אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ עָנִי שִׁעוּרָא לְחוּד וְכֹהֵן שִׁעוּרָא לְחוּד לָא עָנִי וְכֹהֵן חַד שִׁעוּרָא הוּא וְעָנִי וּבְנֵי אָדָם לָאו חַד שִׁעוּרָא הוּא וְעָנִי וְכֹהֵן חַד שִׁעוּרָא הוּא וּרְמִינְהוּ מֵאֵימָתַי מַתְחִילִין לִקְרוֹת שְׁמַע בָּעֲרָבִין מִשָּׁעָה שֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְטוֹהָרִים לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים טוֹבְלִין לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא כֹּהֲנִים מִבְּעוֹד יוֹם הֵם טוֹבְלִים
רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר מִשָּׁעָה שֶׁעָנִי נִכְנָס לֶאֱכוֹל פִּתּוֹ בְּמֶלַח רַבִּי אַחַאי וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אַחָא אוֹמֵר מִשָּׁעָה שֶׁרוֹב בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לְהָסֵב וְאִי אָמְרַתְּ עָנִי וְכֹהֵן חַד שִׁעוּרָא הוּא רַבִּי חֲנִינָא הַיְינוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ שִׁעוּרָא דְּעָנִי לְחוּד וְשִׁעוּרָא דְּכֹהֵן לְחוּד שְׁמַע מִינַּהּ הֵי מִינַּיְיהוּ מְאוּחָר מִסְתַּבְּרָא דְּעָנִי מְאוּחָר דְּאִי אָמַרְתָּ דְּעָנִי מוּקְדָּם רַבִּי חֲנִינָא הַיְינוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ דְּעָנִי מְאוּחָר שְׁמַע מִינַּהּ
אָמַר מָר אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא כֹּהֲנִים מִבְּעוֹד יוֹם הֵם טוֹבְלִים שַׁפִּיר קָאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי מֵאִיר הָכִי קָאֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ דַּאֲנָא אַבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דִּידָךְ קָא אָמֵינָא אֲנָא אַבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי קָא אָמֵינָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף עַיִן זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד עָלָיו
Meforshim on this daf
- רש"י על ברכות Rashi on Brachos
דילמא ביאת אורו – שיאור השמש ביום השמיני ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו ואחר יאכל:
- תוספות על ברכות Tosafos on Brachos
דילמא ביאת אורו הוא - פי' רש"י עד שיזרח אורו של יום השמיני ומאי וטהר טהר גברא שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ותימא לפירושו לפרוך אההיא דהערל (דף עד:) דהעריב שמשו אוכל בתרומה וכו' מנלן דביאת שמשו הוא. ועוד היכי מצי למימר דמיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למכתב…
- רשב״א על ברכות Rashba on Brachos
משעה שהעני נכנס לאכול פתו. איכא למידק, ועני מתי יקרא קריאת שמע, קודם לזמן הזה אינו יכול שלא הגיע זמנו, ואינו נכון לומר דבעניים נכרים קא יהיב שיעורא. ועוד דלמאן דיהיב שיעורא בשעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, הנהו אימת קראו. ואין לומר דיקראו לאחר…
- ריטב"א על ברכות Ritva on Brachos
סיפא ודאי פליגי. דהא אמרינן דאינו נמשך זמן החיוב אלא עד שעה שעומד ליפטר וכו' וטפי הוא שיעור' דמתני' דאמר עד סוף האשמורה הראשונה:
- חידושי הלכות על ברכות Chidushei Halachot on Brachos
בד"ה דילמא ביאת כו' ופשיט מברייתא וזכר לדבר כו' תפשוט ממתני' [דנגעים פי"ד] העריב שמשו כו' עכ"ל וה"מ נמי להקשות דתפשוט ממתני' דהכא דקתני מאימתי קורין בערבית משעה שהכהנים כו' דע"כ לאו ביאת אורו הוא דבערבית משתעי וכ"ה הקושיא לפירש"י בדברי בעל המאור ויש ליישב…
- גליון הש"ס על ברכות Gilyon HaShas on Brachos
גמ' טהר יומא. עתוי"ט רפ"ב דזבחים ד"ה וטב"י:
- הגהות חוות יאיר על ברכות Hagahot Chavot Yair on Brachos
ובניו של ר"ג דלא הותר להן לקרוא ק"ש אחר שיעלה ע"ה שלא היו אנוסים אלא נמשך לבם אחר המשתה אשר"י:
- כתוב שם ברכות Katuv Sham on Brachos
א] קשיא עליה הא וכו'. א"א וכי התפלה תלויה בעמוד השחר אלא או בהנץ החמה בסמיכות גאולה לתפלה כותיקין או בזמן ק"ש לכל אדם דהוא משיכיר בין תכלת ללבן או מחמת דוחק כגון משכים לצאת בדרך באיזה שעה שיהיה הלכך שופר ולולב ומגילה לחוד ומתפלל לחוד אפילו קודם עמוד השחר…
- פני יהושע על ברכות Penei Yehoshua on Brachos
בתוספות בד"ה דילמא ביאת אורו הוא פירש"י כו' ותימא לפירושו כו' עד סוף הדיבור. ולכאורה דרש"י ז"ל הוכרח לפרש כן לפי גרסתו שהיא ג"כ גירסת התוס' וגירסת הספרים שלפנינו ומש"ה לא ניחא לרש"י לפרש כפי' התוס' דביאת השמש היינו סוף שקיעה וביאת אורו הוא תחילת שקיעה דמצד…
- רבינו יונה על ברכות Rabbeinu Yonah on Brachos
אי נמי בשעת הדחק כגון מי שהיה משכים לצאת לדרך וכו'. יש מדקדקים על זה הלשון שכתב הרי"ף דהא אמרי' (דף ל.) המשכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בה וכשיגיע זמן ק"ש קורא ק"ש אלמא משמע שיכול לקרותה בדרך והיאך אמר בכאן שיקרא אותה קודם הנץ…
- רש"ש על ברכות Rashash on Brachos
גמרא משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. נ"ל פירושו דדרך העני כשבא לביתו בעתותי ערב והוא רעב וסעודתו עדיין לא הוכנה כי ביתו ריקן אוכל פת במלח כדי לשבור רעבונו קצת וסעודתו העיקרית עוד תתמהמה זמן לא מעט עדי שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה…
- רב נסים גאון על מסכת ברכות Rav Nissim Gaon on Brachos
והחומרו' שישנן בקודש שהוא קרוי קרבן מפני שמקטיר ממנו אמוריו וחלביו על גבי המזבח ואם תהיה מחשבת כהן המקריבו באחת מהעבודו' הארבע שהן שחיטה וקבלה והולכה וזריקה אם מחשב בשחיטה לזרוק דמה או להקטיר אמוריה למחרת אותו היום או אם יחשב באחת הארבע העבודות לוכל הימנה…
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.