בניהו על יומא עג

"שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן" כְּתִיב. בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע כתבתי אמאי לא כתיב 'שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל' דאם משום ששם יְשֻׁרוּן ניתן דרך חיבה, גם יִשְׂרָאֵל דרך חיבה, וכמו שאמרו אנשי כנסת הגדולה 'שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת אותו ישראל וישורון' ושם תרצתי דשם יִשְׂרָאֵל ניתן גם לישראל שיהיו נקראים בשם יִשְׂרָאֵל בסתם אבל שם יְשֻׁרוּן לא ניתן בקריאת שם אלא רק ליעקב אבינו ע"ה מה שאין כן יִשְׂרָאֵל לא נקראו בשם יְשֻׁרוּן בסתם אלא 'זֶרַע יַעֲקֹב' רוצה לומר זרעו של יעקב הנקרא יְשֻׁרוּן, ולכן אי הוה כתיב 'שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל' הוה משמע שבטים דאקרו יִשְׂרָאֵל, ולאו משמע דקאי על יעקב אבינו ע"ה, ולכן כתב 'שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן' דאי אפשר לפרש שבטים דאקרו יְשֻׁרוּן, דלא נמצא שנקראו ישראל בשם יְשֻׁרוּן בסתם, ומוכרח לומר שבטים שנולדו מן ישורון הוא יעקב אבינו ע"ה, ונמצא בזה זכר ב' פעמים ליעקב אבינו ע"ה בחושן אחת עם אברהם ויצחק ואחת בסוף, וכל זה בעבור חיבתו של יעקב אבינו ע"ה עד כאן דברי שהובאו שם בקיצור. ואין להקשות על דברי אלו מפסוק (דברים לג, ה) 'וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ' דנמצא אקרו יְשֻׁרוּן בסתם כמו דאקרו יִשְׂרָאֵל בסתם, דיש לומר לא דמי קריאה זו לקריאה זו של שם יִשְׂרָאֵל דהא מצינו שתרגם אונקלוס וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ 'וַהֲוָה בְיִשְׂרָאֵל מַלְכָּא' ולא תרגם 'וַהֲוָה בִישֻׁרוּן מַלְכָּא' נמצא לא עשה להם קריאת שם בזה השם של ישורון, וכן פסוק (דברים לג, כו) 'אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן' תרגם אונקלוס 'לֵית אֱלָהּ כֶּאֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל' וידוע דהתרגום הזה קבלו אונקלוס מרבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יוחנן והוא ניתן מסיני, מה שאין כן שם ישראל שנזכר על ישראל בכל מקום מזכירו התרגום בשם יִשְׂרָאֵל, נמצא שם יִשְׂרָאֵל ניתן לישראל שם העצם, וכמו שנאמר אנשי כנסת הגדולה 'קראת אותו ישראל וישורון' ועל כן ודאי יש לפרש שבטי ישורון הכתובים הכונה הוא שבטים של יעקב אבינו ע"ה הנקרא יְשֻׁרוּן, ואין הכונה לומר שבטים שנקראו יְשֻׁרוּן, וכיון דקאי ישורון על יעקב אבינו ע"ה, נמצא נזכר שמו בחושן פעמים. ודע דמה שאמר 'קראת אותו ישראל וישורון' ודאי כך היתה קבלה בידם שקראו יְשֻׁרוּן בעצם, וסמכו בזה על פסוק בישעיה (ישעיהו מד, ב) 'אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ' דקריאה זו של ישורון הוא על יעקב אבינו ע"ה דהא קאמר כִּי אֶצָּק וכו' אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ. והנה ענין שלשה שמות אלו שהם יִשְׂרָאֵל יְשֻׁרוּן יַעֲקֹב שנקרא בהם יעקב אבינו ע"ה, נתבאר סודם בדברי רבינו האר"י ז"ל בעץ חיים שער פרצוף זו"ן פ"ד שיש פרצוף אחד שלם שחציו העליון נקרא ישראל וחציו התחתון נקרא ישורון, וכנגד חצי התחתון הנקרא ישורון יש פרצוף הנקרא בשם יעקב, ונקרא יעקב אבינו ע"ה בשלשה שמות אלו על שם שלשה פרצופין הנזכר לעיל שהוא היה מבחינתם עיין שם. ובזה מובן הטעם לומר היו שלשה שמות אלו אצלו שמות עצמיים ובזה יובן בס"ד טעם אמיתי למה שמצינו בתרגום אונקלוס שתרגם יְשֻׁרוּן בשם יִשְׂרָאֵל כנזכר לעיל כי שמות אלו התחתונים אחד כנגד שמות פרצוף העליון למעלה ושם ישראל הוא של חצי העליון של הפרצוף, ושם יְשֻׁרוּן הוא כנגד חצי התחתון ובכל מקום ובכל דבר ודבר חצי התחתון, גריר אחר חצי העליון וטפל אליו, לכן שם יְשֻׁרוּן שהוא כנגד חצי התחתון תרגם אותו בשם יִשְׂרָאֵל שהוא כנגד חצי העליון.