בניהו על סוכה ל.

מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים שֶׁלֹּא יַבְרִיחוּ עַצְמָם מִן הַמֶּכֶס. נראה לי בס"ד הכונה דאלו המבריחים מן המכס אף על פי שיודעים דאסור לגזול אפילו מן הנכרי מורים היתר לעצמן לומר כל זמן שאין תובעים אותנו לשלם המכס אין בזה גזל, משום דאין אנחנו נוטלים ממון בידים מן המלך והפקעת חוב הוא דעבדי, לכן אמר המלך לעבדיו 'תְּנוּ מֶכֶס לַמּוֹכְסִים' דבזה ודאי אין מי שתובע כאן מכס מן עבדי המלך, ואפילו הכי אמר תְּנוּ מֶכֶס וילמדו מזה שגם אם אין תובעין אותו מחמת שהוא מבריח ואין מכירים בו חייב לשלם המכס ואין לו היתר באותה טענה.