בניהו על שבת פא

מַאי אַעָבִיד לְכוּ, דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא. קשה, מי הכריחה לגלות דברים אלו להם עתה? ועוד מנא ידעה דהם נזהרים בדברים אלו, ושמא אם היתה עושה להם כשפים בגופם היתה יכולה לשלוט בהם, משום דלא היו נזהרים בדברים אלו. ומדבר זה שעשתה ולא יכלה אין ראיה, דלא עשתה הכשפים בגופם אלא בארבא, ולכך יכלו לבטל הכשוף כיון דלא נאחזו הם עצמם? ונראה לי בס"ד, כי היא כיון דראתה שבטלו הכשפים שעשתה לארבה, ידעה שהם חכמים בחכמת הכישוף, וכיון דהם חכמים בחכמת הכישוף, ודאי יודעים זה הכלל דהנזהר בדברים אלו אין שולטים בו כשפים, ולהכי הוו נזהרים בודאי, כי זה כלל ידוע אצל כל היודע בכישוף, ולכן ברור היה אצלה דבר זה שהם נזהרים בדברים אלו, ולא תוכל לעשות כשפים לגופם. ועל כן באה לפייסם שיתנו לה רשות להכנס עמהם בארבא, כי מה פחד יש לכם אם אבא ואהיה נוגעת בגוף שלכם, מאחר דאי אפשר שישלטו בכם כשפים, כי אתם נזהרים בדברים אלו.