בניהו על פסחים נו.

שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ. נראה לי בס"ד עיקר שמו חזקיה ונקרא חִזְקִיָּהוּ בתוספת וא"ו לרמוז על ששה דברים אלו שהם מספר וא"ו, אך כיון ד'עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ' לכן זה הוא"ו פעמים מתגלה פעמים מתעלם שנקרא בשם חִזְקִיָּה.

גֵּרַר עַצְמוֹת אָבִיו בְּמִטָּה שֶׁל חֲבָלִים. נראה לי בס"ד רמז על חבלות שעשה בנפשו הם הביאוהו לידי בזיון זה כי חבלים לשון חבלה. ועוד נראה לי בס"ד שרמז בזה שהוא ניצול מן הנמנים בפרק חלק (סנהדרין קד.) , מפני שהיה עומד בין שני צדיקים אביו יותם ובנו חזקיהו, וכמו שאמרו בגמרא דסנהדרין וידוע החבל הוא שלשה חוטין שזורין זה בזה, רמז לדבר 'יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ' (דברים לב, ט) כי הוא היה שלישי שזור עם אברהם ויצחק וכן כאן אחז הוא חוט אחד שזור עם שני חוטין יותם וחזקיהו שבזה נעשה חבל שלם, ולכן הוא מוצל מן המנין. והא דנקיט עַצְמוֹתָיו אף על גב דהיה כל בשרו קיים, כי גררו תכף כשנפטר, היינו דאמרו רז"ל (נידה לא.) עצמות הבן הם מן האב ובא המאמר לרמוז בעצמות רבותיה, דחזקיהו המלך ע"ה אף על גב דעצמות דידיה הם חלק מאביו, לא חש לכבודו וגררו על מטה של חבלים! ונראה דדרש (תהלים קיט, קכו) 'עֵת לַעֲשׂוֹת לַהֳ' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ' כי נעשה בזה תיקון העולם, שחזרו כמה וכמה רשעים בתשובה.

כִּתֵּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. הענין הוא שהיו טועין אחריו איזה בני אדם לחשבו כאלוה לעובדו, מפני שרואין כל הנושכו נחש רואהו ומתרפא, ואף על גב דמשה רבינו ע"ה עשאו לא חש כאשר חשו הראשונים דקמיה מיניה ונראה לכן אמר לו הקב"ה למשה רבינו ע"ה (במדבר כא, ח) עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, 'לְךָ' דוקא ולא לדורות אחרים כי יטעו בו, וכאשר הוה הכי. ומה שאמר שֶׁגָנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת פרשתי בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע במסכת ברכות (דַּף י: רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁגָנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת) , שהוא ספר שחיבר שלמה המלך בחכמת העשבים המועילים לרפואה, ועושה לעשבים ציורים בספר ההוא כדי שידעום וכותב זה מועיל לחולי זה וזה לחולי זה, והיו בני אדם מתעסקים בהם ומסירים בטחונם מהשי"ת.