בניהו על פסחים נד:

שִׁבְעָה דְּבָרִים מְכֻסִּין מִבְּנֵי אָדָם... וְיוֹם הַנֶּחָמָה. עיין רש"י ז"ל, ועוד נראה לי בס"ד, יוֹם הַנֶּחָמָה של ירושלים שהוא זמן הבטחת הכתוב (ישעיה מ, א) 'נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ וכו' וכן הוא אומר (ישעיה סו ,יג) 'וּבִירוּשָׁלַ‍ִם תְּנֻחָמוּ' ואין זה הידיעה של מלכות בית דין מתי תחזור למקומה כי זו בזמן בפני עצמו, וזמן בנין ירושלים בפני עצמו, ובתפלת י"ח גם כן חלוקים בשתי ברכות א' תשכון וכו' וא' את צמח דוד וכו'. ואומרו עֹמֶק הַדִּין נראה לי בס"ד אם עושים מן השמים יסורין שנראין שהם דין, אי אפשר לאדם לצייר העומק שלהם לידע בשכלו אם הם דין ופרענות, או אם הם סיבה לטובה גדולה, וכמו ענין מכירת יוסף המלך ע"ה שנמכר למצרים אשר המזל מחייב אותו זמן עבד לא ירים ראש ואיך אפשר לאדם להבין ולצייר בדעתו שזו היא בשביל טובה גדולה, וכמו שנאמר (בראשית נ, כ) 'וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב'. ומה שאמר אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר היינו כדי שכל מיני עסקים וכל מיני מסחר וכל מיני מלאכה ימצא להם בני אדם לעסוק בהם ולא יתעסקו הכל בדבר אחד או שתים או שלש, דנמצא כמה מיני עסקים בטלים לגמרי, וממילא הנאה של שכר לא יהיה להעוסקים כיון דהכל עוסקים בארבע וחמש עסקים, נמצא בטל ואבד שכרן מן הכל. ומה שאמר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ גם זה נעשה לתיקון העולם, דאם כן אין המוכר יוכל למכור ואין הלוקח יוכל לקנות וכאלה רבות. ובני ידידי כה"ר יעקב נר"ו פירש עֹמֶק הַדִּין שנעלם מהם אם היסורין הבאין על האדם הם בעבור מעשים של זה הגוף עצמו, או אם בשביל גלגול שעבר כמו שהיה באיוב, או אם בשביל להגין על הדור. ועוד פירש עֹמֶק הַדִּין של הגלות האחרון, עד כאן דבריו נר"ו.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁיֵּצֵא. נראה הכונה כל מלך עושה במדינות מלכותו מטבעות, אך דרכן להניח בהם סיגים, דהיינו מטבע כסף שהולך בערך עשרים גרוש אם תשברנו לא יהיה בו כסף ששוה עשרה גרוש, והעולם יודעים זאת ועם כל זה הם מקבלים את המטבע בערך עשרים גרוש בשביל שהוא מטבע של המלך. ועוד יש לפרש זאת על המטבע של ניירות שנותן המלך חתיכת נייר במקום דנרי זהב, ומאת ה' הוא שבני אדם מקבלים אותם.