בניהו על פסחים קיב:

אַרְבָּעָה דְּבָרִים צִוָּה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֶת בָּנָיו: אַל תָּדוּר בִּשְׁכֶנְצִיב, מִשּׁוּם דְּאִינְשֵׁי לֵיצָנֵי נִינְהוּ, וּמַשְׁכֵי לָךְ בְּלֵיצָנוּתָא. קשא וכי סלקא דעתך דרבי שימשכו בניו הקדושים אחר הלייצנים שהוצרך לצוותם על כך? ונראה לי בס"ד יש לייצנים באים לפני החכם לשאול ממנו שאלות שבודים מלבם כדי להתלוצץ בהם בענין זה, דאחד עשיר רשע בא לפני הרב שבעירו, ושואל ממנו אחד נכנס למרחץ וישב ערום לרחוץ ונכנסה אשה זונה כותית ערומה וישבה לפניו לרחוץ כיצד יעשה, אם יסגור עיניו וירחוץ או יקום ערום ויצא לבית החיצון? עוד שאל, שמעתי אומרים אם אדם בא על אשתו ופרסה נדה בשעת תשמיש שלא יפרוש ממנה באבר חי אלא ימתין עד שימות האבר ויפרוש, אם נזדמן שהיה בחדר עמו אשה נכרית אשת איש, והוא בלתי כונה שכב עמה דחשב היא אשתו, ובאמצע התשמיש הרגיש מחמת הכימות שלה דאינה אשתו, מה יעשה, יפרוש מיד באבר חי או ימתין? עוד שאל אדם נכנס לחדר ששם אשתו ישנה ועוד ישנים עמה נשים אחרות והיה ליל שבת ואין שם נר, אם מותר להדליק נר בשבת כדי לידע איזו היא מטת אשתו לשכב עמה? עוד שאל אדם שאין לו פרנסה אלא שכר כתיבה שכותב אצל סוחר וזה גוזר עליו שיכתוב בשבת, אם מותר לו לכתוב בשבת דאמרו חכמים (פסחים קיב.) 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות'? ועוד שאלו שאלות כאלו שבדה מלבו כדי להתלוצץ בהלכות ודברי תורה, ואפשר אלו האנשים היה דרכם בכך שישאלו שאלות שבודים מלבם כדי להתלוצץ, ואמר לו שיפרוש מהם כי מַשְׁכֵי לָךְ בשאלות של לֵיצָנוּתָא , כלומר שאין כונתם לידע הדין ורק כדי להתלוצץ ואתה תחשוב שהם צריכין לידע הדין ותאבד זמן בתשובות על שאלות כאלו שהם בודים מלבם להתלוצץ.

לָא תִּיגְנִי בְּלָא קְרִיאַת שְׁמַע. קשא קריאת שמע שעל המטה היא חיוב גדול שעושה בה תיקון, והיא המשלמת ארבעה קריאת שמע כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, וכאן משמע שהיא מילי דחסידות? ונראה לי בס"ד כונתו אם הוא ישן אחר חצות לילה, דאז עבר זמן תיקון קריאת שמע שעל המטה, ועם כל זה מצוהו שיקרא קריאת שמע וישן. ומה שאמר אַל תַּבְרִיחַ מִן הַמֶּכֶס קשא, והלא זה אסור מדינא להבריח מן המכס? ונראה לי דאיירי במוכס שגוזל ועושק ונוטל יותר מן הקצבה שקצב המלך דמותר להבריח, ועיין בסה"ק רב ברכות.