בניהו על פסחים קיב.

לַמְּדֵהוּ בְּסֵפֶר מֻגָּהּ. מַאי הִיא... בְּחַדְתָּא, דְשַׁבֶּשְׁתָּא, כֵּיוָן דְּעַל עַל. פירש בני ידידי כה"ר יעקב נר"ו דקשה ליה מאי קא משמע לן, וכי סלקא דעתך ילמדהו מקרא בטעות? ומשני בְּחַדְתָּא שעודנו קטן אשר דרך ללמדו תחלה קיבוץ האותיות לתיבות שקורין גימי"ל שיהיה יודע לקבץ האותיות ולעשותם תיבות בלי טעמים ובלי נקודות, וסלקא דעתך כיון דאין זה לימוד המקרא העקרי דהא אחר כך ילמדו בנקודות וטעמים ואז ודאי ילמדו בספר מוגה עם כל זה לימוד החדש של קבוץ האותיות לתיבות ילמדו בספר מוגה דְשַׁבֶּשְׁתָּא, כֵּיוָן דְּעַל עַל , דאפשר בקיבוץ הקריא לו חיבור האותיות לתיבות בטעות, שנהפכו לו האותיות כגון 'שמלה' ל'שלמה' ו'כבש' ל'כשב' וכיוצא ואז תהיה התיבה שגורה בפיו של תינוק בפסוק על פי הטעות, גם כי ילמדנו אחר כך בְּסֵפֶר מֻגָּהּ תהיה שגורה בפיו קריאת הטעות עד כאן דבריו נר"ו. ומה שאמר אַל תֵּשֵׁב בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר וְתִשְׁנֶה מפני ששם נשמעים קולות הרבה ויתבלבל לפעמים עד כאן דבריו נר"ו.