בניהו על מגילה ט.

אַף כְּשֶׁהִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ יְוָנִית לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. קשא איך משום מעשה זו יתירו היונית שהיתה לדורות בכלל הכל? דמה שכתבו לתלמי הוראת שעה היתה משום מורא מלכות! ונראה לי בס"ד כיון דראו שבכתיבה זו נעשה להם נסים שכל שבעים זקנים כוונו לדעת אחת בט"ו מקומות כמנין דשם, לכך התירו יונית לדורות לעשות בזה זכר לנסים שעשה להם הקב"ה בכתיבת ספר תורה יונית ונעשה זכרון הנס בהיתר זה לדורות הבאים.

וְכָתְבוּ לוֹ 'אֶת צְעִירַת הָרַגְלַיִם' וְלֹא כִּתְבוּ לוֹ 'אֶת הָאַרְנֶבֶת'. בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע תרצתי הקושיא דאיכא הכא, דהוה ליה למימר 'צְעִירַת הַיָּדַיִם' ושם תרצתי לנכון בס"ד, אך עתה נתקשיתי כיון דלא הוות הארנבת צעירת רגלים איך כתבו כן הפך האמת? ולפי כתיבתם לא נאסרה הארנבת בכתוב דהכתוב מונה בכלל הטמאים צעירת הרגלים וזו אינה צעירת רגלים אלא צעירת הידים! ונראה לי בס"ד היא צעירת הידים בבריאתה אך היא טבעה לעשות עצמה צעירת רגלים בתכונתה והיינו כיון דגובה קומת ידיה אינו שוה עם גובה קומת רגליה, היא טבעה לעשות שפוע קצת בקומת רגליה לדחות עקב כפות רגליה לאחור ותאסוף קצת פרקי רגליה לכווצם בעת עומדה עליהם כדי שתעמיד גופה על ידיה ועל רגליה בשוה, ונמצא אף על גב דבריאתה היא קצירת הידים עם כל זה טבעה לקצר רגליה כדי להשוותם עם גובה ידיה ולפי זה נמצא עושה את עצמה בתכונתה קצירת רגלים ולכן כתבו צעירת רגלים כפי מה שהיא עושה בתכונתה שמקטנת גובה רגליה להשוותם עם ידיה. ובני ידידי כה"ר יעקב נר"ו תירץ כיון דהיא מעמדת גופה על ידה ועל רגליה בשוה נראין הידים משמשין כשמוש הרגלים ולכן נקראים הידים בשם רגלים שחשובין כמותם עד כאן דבריו נר"ו.