בניהו על מגילה כח.

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי זֵירָא: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: ...וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרַאי. יש להקשות כיון דנזהר שלא ישן שינת עראי למאי פירש על שינת קבע דכל שכן הוא? ונראה לי דנקיט חדא על שינת הלילה וחדא על שינת היום כי הם דרכם שילכו גם בלילה לבית המדרש ללמוד איזה שעות מתחלת הלילה והולכים לביתם לישן אך יזדמן אחר שעבר שעה אחת מן הלילה ירדו גשמים הרבה או סיבה אחרת שאין יכולים לילך לביתם ומוכרחים לישן אחר גמר לימודם שינת קבע בבית המדרש והוא אם היה מזדמן לו כך היה ניעור כל אותה הלילה ואינו ישן בבית המדרש שינת קבע כמו שישנו החברים כולם והנה ביום גם כן יבא לבית המדרש ללמוד עם החברים, ומאחר שהיה ניעור כל אותה הלילה אז כפי הטבע יתנמנם לישן ביום שינת עראי, וגם בזה היה נזהר שלא ישן שינת עראי ביום.

וְלֹא שַׂשְׂתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵרַי. קשא לפי פשוטו מאי רבותיה בהכי, והלא אפילו על שונאו מצווה (משלי כד, יז) 'בִּנְפֹל אוֹיְבֶיךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ'? ונראה לי בס"ד הכונה כי האדם שעוסק בתורה ואמר חידוש בתורה ומצא לו טעם בראיה ברורה דודאי ישמח! וכמו שנאמר (תהלים קיט, קסב) 'שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב' אך יזדמן שהוא וחבירו נחלקו בדבר אחד זה אוסר וזה מתיר או בטעם אחד זה אומר כך וזה אומר להפך והוא מצא ראיה גמורה לדבריו ובראיה זו נתאמת טעמו ודבריו וממילא נסתרו דברי חבירו ואתותב טעמיה אז בכהאי גונא לא היה שמח בדברי עצמו מפני שבזה נמשך תקלה לחבירו דהיינו שנסתרו דברי חבירו ואתותב טעמיה ולזה אמר לא שמחתי בחידוש שמצאתי לעצמי אם זה החידוש יוצא ממנו תקלה וסתירה לדברי חבירי.

וְלֹא קָרִיתִי לַחֲבֵרִי בַּחֲכִינָתוֹ, וְאַמְרֵי לָהּ: בַּחֲנִיכָתוֹ. נראה לי בס"ד חכינתו הוא כינוי של שם חבירו שלפעמים העולם משנים שמו של אדם לכינוי אחר אם שמו יצחק קורין אותו חוגי ואם שמו אליהו קורין אותו אליאם ואם שמו יהודה קורין אותו אריה וכיוצא, וחכינתו הוא כינוי משפחתו שנקראת בשם לוריא או גבאי או אלגאזי וכיוצא ודרכן של בני אדם כשמדברים בו קורין אותו בשם משפחתו שאומרים הלך לוריא או בא לוריא מכר לוריא וכן על זה הדרך והוא היה נזהר להזכיר האדם בשמו ממש שאינו משנה שמו דדרכן של בני אדם וגם אינו מזכירו בשם משפחתו בלבד. ויש טעם בזה שהאריך ימים, כי ידוע חיות האדם תלויים באותיות שמו כמו שכתב הרב ערבי נחל ז"ל על פסוק (בראשית ב, יט) 'נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ' ואם מזכירו באותיות שמו ממש מחזק החיות שלו שהם תלויים באותיות שמו ולכך זכה בעבור זה לחיים ארוכים.