בניהו על מגילה כז:

מָכְרָה כִּפָּה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ, וְהֵבִיאָה לִי קִדּוּשׁ הַיּוֹם. יש להבין למה פירש שעל ראשה, הוה ליה למימר כפתה? ונראה לי בס"ד לרבותא דאל תחשוב מכרה כפה שאינה משתמשת בה שיש לה כפה יתירה מונחת בתיבה ויש לה אחרת שלובשתה על ראשה, לכך אמרה מכרה זו שעל ראשה שהיא משתמשת בה וצריכה לה.

יְהֵא רַעֲוָא דְּתִיטוּם בְּשִׁירָאֵי. נראה לי בס"ד דטעם דברכו בְּשִׁירָאֵי, כי הוא דחק עצמו הרבה לכבד את השבת שהוא ראשיי לימי החול שכולם יונקים ממנו דהוא ראש והם גוף כגופא דאזיל בתר רישא לכך ברכו בְּשִׁירָאֵי, כי אותיות ראשיי נהפכים לאותיות שִׁירָאֵי.