בניהו על מגילה יד

אָמַר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי. נראה לי בס"ד ודאי לא היה דעתו לשכב עמה בלילה ההוא אף על פי שימתין עד אחר שיהרוג את נבל ותהיה פנויה, אלא היה רוצה לישאנה בקדושין וכתובה ואחר שתטהר יבא עליה, ואמר לה השמיעי לי דמשמע שיבא עליה כדי לנסותה אם תתרצה בכך או אם תדחה הענין? והיא אף על פי שידעה דכונתו לשכב עמה אחר שיהרוג את בעלה ותהיה פנויה עם כל זה לא רצתה להודות ולקבל בפירוש להנשא לו אפילו אחר שימות בעלה מפני שבעלה עודנו קיים אינו דרך ארץ שתודה בנשואין שלה לאחר ורק הודית לו בזה ברמז דק באימרה (שמואל א' כה, לג) 'וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ'.