בניהו על ברכות ט.

כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא נִגְאֲלוּ אֶלָּא בָּעֶרֶב. נ"ל בס"ד, הטעם שהתחילה הגאולה בלילה, כי בלילה שולטת הנוקבא דקדושה, וגאולת מצרים היתה בסוד הנוקבא, דלכן אמרו שירה לשון נקבה, ולעתיד יאמרו שיר לשון זכר, כי הגאולה העתידה היא בסוד זכר. ובזה פירשתי בס"ד שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ (תהלים קלו, כג) , ר"ל: גאולה בסוד 'זָכָר' לָנוּ ולכן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ! לא יש אחריה שעבוד אלא גאולת עולם תהיה. ונמצא יציאתם מן הארץ היתה ביום, ויציאתם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (שמות כ, ב) , והיינו: מֵאֶרֶץ לחוד וּמִמִּצְרַיִם לחוד, זה בַּיּוֹם וזה בַּלַּיְלָה.

אָמַר רַבִּי אַמִי מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׁאוּהָ כִּמְצוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עֲשָׁאוּהָ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים. נ"ל בס"ד טעמא לתרווייהו, כי ידוע שבזכות המצוה של קרבן פסח שקיימו ישראל באותה הלילה יצאו ממצרים, שנשלם הבירור ועל ידי כך יצאו. ונודע כי שלימות המצוה היא בארבעה, שהם: מעשה, דבור, כונה, ומחשבה, ולכן שותין ארבעה כוסות בליל פסח ואוכלין ארבע כזיתים מצה. וכיון דמצות קרבן פסח נעשית בשלימות הארבעה הנז', בזה נשלם הבירור, ולכן אמר עֲשָׁאוּהָ כִּמְצוּדָה , שאם תניח אות ד ' שהוא כנגד ארבעה הנז' בתוך אותיות מִצְוָה , יהיה צירוף מְצוּדָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ סבירא ליה עֲשָׁאוּהָ כִּמְצוּלָה , פירוש: גם לדידיה המצוה של קרבן פסח הגינה ונשלם הבירור ויצאו, אך ס"ל שנצטרף עמה זכות לימוד התורה שעתידין לקבל אף על פי שעדיין לא קבלו, וכמ"ש וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה (שמות ג, יב) . וזכות התורה רמוז באות ל ' שהוא לשון לימוד, ולכן הוא גבוה מכל האותיות, ואם תניח אות ל' בתוך אותיות מִצְוָה , יהיה צירוף מְצוּלָה , לז"א עֲשָׁאוּהָ כִּמְצוּלָה.