בניהו על ברכות י.

בַּהֲדֵי כִּבְשֵׂי דְּרַחְמָנָא לָמָּה לָךְ. נ"ל בס"ד, המלוי של אותיות רַחֲמָנָא כזה: רי" ש חי" ת מ" ם נ ו " ן א ל " ף , הוא אותיות לְנַפְשׁוֹתָם. והמלוי הזה קרי ליה 'כבשי דרחמנא' כי המילוי כבוש תוך אותיות הפשוט. ורמז לו, אתה אינך עושה אלא הגופים שלהם, אבל הנפשות הקב"ה עושה ונותן. ואין האדם עושה רע אלא על ידי התחברות נפשו בגופו, כי נפשו בהיותה תחלה תוך הסיגים והקליפות מכח חטא אדם הראשון, יש גובר עליה הרע וחוטאת, ואתה מה לך להביט על הגופים שיש לך שותפות בהם, הבט לנפשותם שאין לך שותפות בהם, ועל כן אין לחוש לעצמך ולהמנע מן פריה ורביה שעושה גופים ואינה עושה נפשות.

אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים. י"ל למה הוצרך לומר חַדָּה, די למנקט חֶרֶב סתם? ונ"ל בס"ד, דאיתא בזוהר הקדוש (משפטים קטו:) יו"ד 'רישא' דחרבא, וא"ו 'גופא' דחרבא, ה"א ה"א 'תרין פיפיות' והיינו: כל דבר הנשלח על ידי הנביא הוא חותך כחרב זה שחותך, כן זה הדבור מוכרח שיתקיים. אך יש לדיבור ב' פיפיות, פירוש: שני פירושים, שסובל פירוש א' לטובה ופירוש א' להיפך. ואלו שני הפירושים שיש במשמעות הדיבור הם כנגד ב' ההי"ן, והיינו: פירוש שהוא לטובה כנגד ה"א ראשונה, ולהיפך כנגד ה"א אחרונה. ולז"א ה"א ה"א תרין פיפיות. ולז"א: אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה, פירוש: שראה הנביא דיבור שאין לו פירוש לטובה שהוא כנגד חד ה"א, אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, אלא יצפה להשי"ת שיהפוך לו הרעה לטובה, ולז"א: חֶרֶב חַדָּה קרי בה: חד ה"א. [ נוסח אחר ] הא דאמר חֶרֶב חַדָּה, ולא אמר חֶרֶב סתם נ"ל בס"ד, דאמרו בזוהר הקדוש (משפטים קטו:) יו"ד 'פומא' דחרבא, וא"ו 'גופא' דחרבא, תרין ההי"ן, הם תרין פיפיות דיליה, ופירשתי בס"ד (לעיל) מה הרמז שיש בשתי פיפיות? ואמרתי, כי כל דבר קשה שיגיד הנביא בדבר ה', יש לו פירוש לטובה, ופירוש להיפך. דאם זכו יתקיים בהם פירוש הטובה, ואם לאו פירוש ההיפך. אך יזדמן דבר נבואה, שאין בו פירוש לטובה כי אם לרעה, ונמצא זה יש לו ה"א אחת, שהיא כנגד הקושי אל אותו דבר. ולזה אפילו חֶרֶב חַדָּה פירוש: חד ה"א, שאין לו פירוש שני שהוא לטובה, דאז הוי חֶרֶב זה בעל פה אחת, ולא כנגד ב' ההי"ן שהם תרין פיפיות, וא"כ הדבר קשה מאוד, עם כל זה לא ימנע מן הרחמים.