בניהו על ברכות ח

אֵין נוֹשְׁקִין אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַיָּד. פירש רש"י ז"ל 'דרך חשיבות הוא זה מפני הרוק, כי בתוך היד אוחז האדם מאכל ונוגע בו, ואם מחמת נשיקה ילכלך תוך היד ברוק ימאס המאכל, מה שאין כן גב היד אין אוחז שם מאכל' והוא נכון. ועוד נ"ל בס"ד טעם לגב היד, כי כל נשיקה היא אות של אהבה, ורמז לו: אף על פי שאין אתה מהנה אותי אלא מתנהג עמי כגב היד שאין בו בית קבול, אני אוהב אותך ועושה לך אות של אהבה בנשיקה. מה שאין כן תוך היד, יורה על קבלת הנאה, כי המהנה חבירו פותח ידו לתת לו מלא עומסו, אבל אם אינו מהנה חבירו אז מראה לו גב ידו. גם אחורי אות יַ " ד הוא אותיות גֵּ " ט שמורה על גרושין והבדלה זה מזה, ובנשקו אותו על גב ידו רומז לו אף על פי שאתה דוחה ומגרש אותי, אני אוהב אותך.