בניהו על ברכות לב:

בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל פירוש: מחנה שקורין טאבו"ר. ואומרו: לִגְיוֹן וְרַהֲטוֹן וּקְרָטוֹן וכו'.. כולם מיני שררה הם, ונקיט ברישא הגדולים יותר, דרך משל: לִגְיוֹן מה שקורין מושי"ר, וְרַהֲטוֹן מה שקורין פרי"ק, וּקְרָטוֹן מה שקורין ליוו"א, וכן על זה הדרך ואמרו עליו כמו (במדבר ב, כ) וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה, דתרגומו: וְדִסְמִיכִין עֲלוֹהִי, שר"ל: נתלים בו.

הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ (ישעיהו מט, טו) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אֶשְׁכַּח עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרַבְתְּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר. פירש רש"י ז"ל לשון עוֹלוֹת וקרבנות. וכתב מהרש"א אַמִּלַּת 'אִשָּׁה' לא פירש כלום. ונראה מפירושו שהניחו כפשוטו ואין נראה מתוך הדרש וכו' יע"ש. ונ"ל בס"ד דהניח 'אִשָּׁה' כפשוטו, ויבא הפשט הזה נכון גם לפי הדרש, דְעוֹלוֹת ר"ל: קרבנות. דהא ארז"ל (נדה לא:) האשה בשעה שכורעת לילד נשבעת נשמתה שלא תזקק לבעלה, ואחר כך מתחרטת ומביאה קרבן לתקן עון חלול שבועה. וכאן הכי קאמר, דהאשה בעת שנשבעת שלא תזקק, אינה שוכחת עולה וקרבן אשר תביא אחר כך בעבור ביטול שבועתה, אלא היא זוכרת את הקרבן אשר תביא לתקן ביטול שבועתה זו. כן אני בעת שאני גוזר עליכם גזרה רעה, אינני שוכח את הזכות אשר בעבורו יהיה ביטול לגזרה רעה שאגזור עליכם, והזכות הוא: עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שהיה לכם בַּמִּדְבָּר.

חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וְכוּ'. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר קְרָא: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה". קשה, מנ"ל דהישיבה שיעור שָׁעָה אַחַת? ונ"ל בס"ד, ישבה אותיות יש בה , ואותיות י " ש במילואם יו"ד שי"ן עולה מספר השע " ה [380] , ובסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע הבאתי מן התוספתא שהשעה תקע"ו [576] רגעים, וזה נרמז בפסוק עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה, והיינו אותיות עוֹד במילואם כזה עי"ן ו"ו דל"ת עולה תקע"ו [576] . ומפסוק (תהלים קמ, יד) יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים, יליף יְשָׁרִים גימטריא תק"ס [560] , ועם מספר הקמ"ץ [16] שהוא תנועה גדולה עולה תקע"ו [576] . ועוד נ"ל אותיות יוֹשְׁבִין עולים שע"ח [378] כמנין שָׁעָה [375] עם האותיות.