בן יהוידע על יומא עז:

מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים , בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה כְּמִין קַרְנֵי חֲגָבִים. נראה לי רמז לדבר (יחזקאל יז, ה) 'קָח עַל מַיִם רַבִּים' קָח ראשי תיבות קַ רְנֵי חֲ גָבִים יהיו התחילה למים שסופם להיות רבים. ומה שהיה התחילתם בדמיון קַרְנֵי חֲגָבִים , נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו בגמרא דשבת (שבת קי:) אמר שמואל האי מאן דבעי לסמות את החגב יעקור קרניו מפני שמאור עיניו תלוי בקרניו, עיין שם. ולכן מים אלו שהם מחכמים ומאירים עיני השכל כמו שאמרו בזוהר הקדוש תחילתם דומין כקרני חגבים שבהם תלוי מאור עין החושית כי באלו תלוי אור עין השכלית. ומה שנעשה אחר כך כְּחוּט שֶׁל שְׁתִי ואחר כך כְּחוּט שֶׁל עֵרֶב , נראה לי בס"ד דהשתי רמז לנקבה והערב לזכר דכמו השתי מקבל הערב הנכנס בו ומתחברים יחד כן הנקבה מקבלת הזכר וכמו שאמרו בגמרא דעבודה זרה דף ט"ז גבי רבי אלעזר בן פרטא דאמרו ליה הי דשתיא והי דערבא ואתרחיש ליה ניסא וכו' יעוין שם. ולכן כאן דומה לחוט של שתי ואחריו הערב רמז שמים אלו פותחים פה עקרות שהנקבה מקבלת זרע הזכר ומתעברת ממנו. נמצא חמש חלוקות יהיה במים ההם קַרְנֵי חֲגָבִים וְחוּט שֶׁל שְׁתִי וְחוּט שֶׁל עֵרֶב וּפַּךְ קָטָן וְנַחַל, רמז להשגתם בתורה שנקראת מים בארבעה חלקים של פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] וגם בפלפול שנאמר בו קב"ה חדי בפלפולא שאינו יוצא ממנו נפקותא להלכתא. גם רמז לחלק החמשי שהוא פנימיות הסוד שכתב רבינו מהרח"ו [מורנו הרב רבי חיים ויטאל] ז"ל בביאור ברייתא ד'כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ' (משנה אבות ו, א) שהוא לשם חמשה חלקים עיין שם. ולכן 'מַיִם' [90] הם מספר חמשה פעמים חַי [18×5=90] כנגד חמשה חלקים הנזכר שהם עץ חיים וראשי תיבות חמשה חלוקות הנזכר שפ"ע ח"ן שהוא ראשי תיבות שְׁ תִי פַּ ךְ עֵ רֶב חֲ גָבִים נַ חַל כי בתורה כתיב (משלי ה, יט) 'אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן' וכן אמר (משלי א, ט) 'כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ'.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד, נַעֲשֶׂה כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁבּוֹ רוֹחֲצִין זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. אף על גב שהוא נַחַל שׁוֹטֵף וסכנה לרחוץ בו הם מושכין ממנו מים לבריכות ומקוואות ורוחצין בהם ואף על גב דנידות שכיחי טפי מזבות וזבות טפי מיולדות נקיט התנא הזכרים ברישא וכיון דנקיט זבין נקיט זבות בהדייהו משום דחד טומאה נינהו.

כְּתִיב הָכָא (ישעיה לג, כא) ' בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט ' וּכְתִיב הָתָם : (איוב א, ז) ' מִשּׁוּט בָּאָרֶץ ' וְכוּ'. נראה לי בלאו דרשה של 'מִשּׁוּט בָּאָרֶץ' יש לרמוז זה בגופיה דקרא והוא 'אֳנִי שַׁיִט' אותיות 'אִיֵּי שָּׂטָן' וידוע איי הוא רוצה לומר מחוז כמו שכתב השרש ז"ל ומלאך המות הוא מחוז של השטן. או איי מלשון (קהלת י, טז) 'אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר' שפירושו אוֹי וזהו אוֹי שָּׂטָן שהוא מלאך המות אין לו רשות לעבור שם.