בן יהוידע על יומא פה.

נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם : מִנַּיִן לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ , שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?. הרואה יראה שבעה עמודי עולם כל אחד הביא ראיה דפקוח נפש דוחה שבת ולכן הזריז הרי זה משובח מכח שבעה טעמים ההם והמתעצל בדבר שחושש בשביל חלול שבת, נמצא הוא חכם בעיניו יותר משבעה חכמים גדולים אלו! ובזה יובן רמז הכתוב במשלי (משלי כו, טז) 'חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם'. ובזה יובן (משלי ט, א) 'חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה' בֵיתָהּ זה הגוף שקראו קהלת בשם בית נבנה ונעשה לו קיום בשבת ועל זה חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה טעמים משבעה עמודי עולם. ונראה לי לפי שהשבת הוא יום שביעי נתגלגל היתר שלו בשבעה ראיות וטעמים. ומה שאמר כאן לֵוִי הַסַּדָּר נראה לי מלאכתו היתה כמו רב דהוה פסיק סדרא קמיה דרבי לקמן בסוף מכלתין.