בן יהוידע על יומא נב.

חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל , שֶׁלֹּא הִצְרִיכָן הַכָּתוּב לְשָׁלִיחַ. פירוש רש"י ז"ל [אלא כל אחד ואחד מתפלל על עצמו שנאמר מלכים א' ח, לח) 'אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה' הלכך חביב הוא שלוחן ליכנס לפומבי] דחוק כמו שכתב הריטב"א דמה שייך ענין זה לשמועתינו? וגם פירוש רבינו חננאל שהביא הריטב"א דחוק כאשר יראה הרואה. ונראה לי בס"ד הכונה כי משה רבינו ע"ה היה שליח לקבל התורה והמצות שכולם נתנו על ידו אך בעיקר מתן תורה על הר סיני לא הצריכם לשליח, דהיינו שלא עלה משה רבינו ע"ה לבדו לקבל עשרת הדברות, ואף על פי שבזה המעמד היו נזונין ממראה הכבוד במראה עיניהם שגילה כבודו להם ודבר עמהם פנים בפנים, וכמו שנאמר (דברים ה, ד) 'פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר הֳ' עִמָּכֶם' וכתיב (שמות כד, יז) 'וּמַרְאֵה כְּבוֹד הֳ' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' ולא הצריכם לשליח הוא משה רבינו ע"ה שהוא יראה ויקבל כדי שלא יהיו ישראל נזונים באותו מעמד ממראה כבוד השכינה, ולכן גם כאן אין להקפיד כל כך על אשר כהן גדול נזון ממראה כבוד השכינה בבית קודש קדשים מחמת פתיחה זו אשר לפניו, דמצינו דחביבין ישראל אנשים ונשים וטף שהראם הקב"ה את כבודו ואת גדלו ולא עשה הכל על ידי השליח כדי שלא יראו ולא יזונו עיניהם ממראה כבוד השכינה.