בן יהוידע על קידושין נב:

אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם. נראה לי בס"ד דקרא אותם בשם זה כי התלמידי חכמים נקרא נרתק של התורה כמו שאמרו בסנהדרין (סנהדרין צט:) כולהו גופי דרפתקי נינהו טוביה לגופיה דגברא דיזכה והוי דרפתקי דאורייתא, ופירשו רש"י וערוך דרפתקא פירוש נרתק עיין שם. לזה אמר כאן אף על גב דכל החכמים הם נרתקים של התורה הנה אלו הם קנתרים כי 'נרתקים' בהפוך אתוון 'קַּנְתְּרָנִים' וּלְקַפְּחֵנוּ בַּהֲלָכוֹת בָּאִים, רצונו לומר אף על גב דדרך החכמים לומר בהלכה לפני החברים ותלמידים דבר הפך האמת כדי לפקח השומעין ולחדדם כמו שאמרו 'ורבא לחדודי אביי קאמר' הנה אלו אין כונתם לפקח אלא כונתם לקפח.

יֹאמְרוּ: מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק. נראה לי בס"ד כונתו לומר יאמרו אף על גב דמאיר שכב עתה ואינו מצוי לתרץ דבריו ולעולם ודאי איכא לתרוצי דבריו ועוד כי רב יהודה המקשה הוא כעס ועל כן יש לומר דלעולם אינו מקשי כלום והאמת כרבי מאיר ורק כיון שכעס נתעלמו ממנו אמתותן של הדברים שאמר רבי מאיר אך מכל מקום אנחנו רואין דיוסי שהוא מצוי עתה ושמע קושיא של רבי יהודה ולא השיב כלום על כן יראה להם דקושיית רבי יהודה קשיא ועקרה לדברי רבי מאיר ואז יזלזלו בדבר זה של רבי מאיר שיאמרו שגה בו ח"ו ועל כן תורתו של רבי מאיר בדבר זה שהוא אמת מה תהא עליה? דעתה ודאי נדחית היא אצל השומעין! על כן מוכרח אני ליישב דבריו של רבי מאיר גם בפני רבי יהודה שהשיב עליהם כדי לקיים השמועה הזאת אצל התלמידים וכל השומעין שידעו כי דבר ה' בפיהו אמת. או יובן כונתו מאיר שכב ואם היה בחיים בודאי היה מיישב דבריו כאשר אני מיישבו ורבי יהודה שהקשה גם כן היה משיג ויודע דבר הישוב שאני מיישב ולא הוה קשיא ליה מעיקרא ורק עתה בשביל שכעס נתעלם ממנו דרך הישוב על כן אם אין אני מודיע ומגלה ישוב הדברים תורתו של רבי מאיר בדבר זה מה תהא עליה.