בן יהוידע על בבא קמא צד.

הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּין, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה. הא דלמדנו דין זה בחלה ולא נקיט 'גזל ואכל ובירך' משום דגזל ממון שיש לו תובעים דבעליו ידועים אבל חלה ממון שאין לו תובעים ואית ביה רבותא טפי.