בן יהוידע על בבא קמא צז

זָקֵן וּזְקֵנָה מִצַּד אֶחָד, וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אַחֵר. פרשו התוספות ולא היה צורה אלא כך היה כתוב מצד אחד זָקֵן וּזְקֵנָה ומצד אחד בָּחוּר וּבְתוּלָה ונראה הכרח לדבריהם מלבד טעמא דידהו דסיפא דמיא לרישא דקאמר מטבע דוד ושלמה היה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ מצד אחד ושם מוכרח לפרש בכתיבה דאי אפשר לצייר צורת ירושלים על מטבע קטן ועוד דודאי עִיר הַקֹּדֶשׁ בכתיבה היה דדוחק לומר תלמודא דמזכיר ירושלים הוא דקרי לה 'עיר הקודש' וכיון דעיר הקודש בכתיבה הוה כולהו נמי בכתיבה איירי. ועוד נראה לי בס"ד הכריח לדבריהם דהסימן של זקן הוא בלבון השערות וזה קשה לציירו במטבע. ועוד יש לומר ממה שאמר בָּחוּר וּבְתוּלָה מצד אחד ובשלמא היכר נער ונערה אפשר לצייר על ידי צמצום הצורה אבל היכר של בתולה שעדיין לא נבעלה אי אפשר לעשות סימן לזה בצורה על כן מוכרח לומר דהיה זה בכתיבה והגם דיש סימן לבתולה בראש פרוע אף על פי דנמצא סימן זה במשנה מי יאמר שהיה נוהג זה בימים הראשנים שהם קודם מתן תורה. והנה רש"י ז"ל פירש בָּחוּר וּבְתוּלָה על יצחק ורבקה אך מהרש"א ז"ל פירש גם זה על אברהם ושרה שנעשה להם נס אחר היותם זָקֵן וּזְקֵנָה שנעשו כמו בָּחוּר וּבְתוּלָה. ויש להבין למה כתבו בָּחוּר וּבְתוּלָה על אברהם ושרה דלא מצינו שחזר לשרה אמנו דם בתולים גם כן? אלא רק חזרה לנערותה מצד הקמטים שנתפתחו ושומן העור והבשר ואם כן הוה ליה למימר נַעַר וְנַעֲרָה ולפירוש רש"י ניחא דקאי על יצחק ורבקה קודם נשואין ונרמז בזה שיצחק בעודו בחור היה צדיק כמו הזקן אברהם אבינו ע"ה הכתוב בעבר השני וכן רבקה בהיותה בתולה היתה שלימה בצדקות כמו הזקנה היא שרה אמנו ע"ה הכתובה בעבר השני. וצריך להבין לפירוש מהרש"א דקאי הכל על אברהם ושרה למה לא כתבו הכל מצד אחד בשתי שורות זו תחת זו? ונראה לי בס"ד כתבו כן כדי שיהיה זקן שבצד זה שהוא הזכר אברהם אבינו ע"ה כתוב כנגדו בתולה בעבר השני שהיא שרה וזקנה שבצד זה כתוב כנגדה בחור בעבר השני להורות בזה ששקולים הם בצדקות על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה א, טו) בפסוק הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה (שמות ו, כו) והוא משה ואהרן ללמדך ששקולים הם. ועוד נראה לי בס"ד נכתבו באופן זה ללמדך על מידות שלהם כי בצרכי עולם הזה מתנהגים בכבידות כטבע זקן וזקנה וכאשר פרשתי בס"ד בפסוק וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב (בראשית יג, ב) אבל בצרכי עולם הבא מתנהגים בזריזות כמו בחור ובתולה ולכך חלקום בשני צדדין לרמוז בצד אחד על עולם הבא ובצד אחד על עולם הזה. אי נמי על דרך שאמרו (סוכה נג.) אשרי זקנותינו שלא ביישה את ילדותינו ואשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו. ועוד נראה לי בס"ד לפי פירוש מהרש"א ז"ל דמפרש דקאי הכל על אברהם ושרה בא ללמד מטבע זה דאהבה שהיתה ביניהם אינה אהבה גופניית דאז כפי הטבע תהיה הלוך וחסור וכל מה שיזקינו בשנים גם אהבתם תהיה זקנה וישנה מצד שניהם אלא אהבתם היתה אהבה נפשיית שהוא אוהב אותה מחמת צדקותה והיא אוהבת אותו מחמת צדקותו ולכן אף על פי שמצד מספר השנים הם זקן וזקנה עם כל זה מצד האהבה הם אהבת בחור ובתולה שהיא אהבה חדשה ואינה ישנה. ונראה לרמוז ראשי תיבות זָ קֵן זְ קֵנָה בָּ חוּר בְּ תוּלָה הוא 'בזה בזה' לרמוז שהם בזבזו ממון רב להכנסת אורחין אברהם אבינו ע"ה לאנשים ושרה אמנו ע"ה לנשים, וסופי תיבות זָקֵ ן זְקֵנָ ה בָּחוּ ר בְּתוּלָ ה הוא אותיות 'הנהר' שהם היו בסוד הנהר הגדול הידוע שרמז עליו הכתוב וְהַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת (בראשית טו, יח) ולזה אמר בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם (יהושע כד, ב) .