בן יהוידע על עבודה זרה טז

כְּשֶׁנִּתְפַּס רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת הֶעֱלֻהוּ לְגַרְדּוֹם לִידּוֹן. פירש רש"י לכופו לעבודה זרה והיינו רצונו לומר שיכפור ח"ו בתורת משה רבינו ע"ה כולה ולכן אחר שאמר לו ההגמון 'זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים?' דכונתו על התורה ח"ו השיב לו 'נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּין' וזה השוטה חשב שעליו אומר כן שהודה לדבריו ח"ו דאילו דברים בטלים חלילה אז פטרו. ומה שאמר ' דִּמוֹס פָּטוּר אַתָּה ' פירש רש"י דמוס הוא שם עבודה זרה ואף על גב דבעלמא דמוס הוא רצונו לומר פטור הוכרח רש"י ז"ל לפרש כאן כך מפני שאמר 'דִּמוֹס פָּטוּר אַתָּה' ואם דמוס דהכא הוא לשון פיטור הוה ליה למימר 'דִּמוֹס אַתָּה' לכן פירש דִּמוֹס שם עבודה זרה שלו ויתכן שקורין אותה דמוס שהוא לשון פיטור בעלמא משום כי לדעתם הנפסדה היא פוטרת החייבים.