בן יהוידע על ערכין לא

שֶׁיְּהֵא חוֹלֵשׁ אֶת מָעוֹתָיו בַּלִּשְׁכָּה. נראה לי בס"ד הא דנקיט לשון זה דחולש ולא אמר מניח או מטיל, היינו חוֹלֵשׁ בהפוך אתוון לוֹחֵשׁ דאף על פי שאין חבירו עומד לפניו בלשכה כדי שיאמר לו טול מעות אלו לפדיון הנה הטלה זו שמטיל המעות בלשכה חשיב כאלו לוחש באזנו של חבירו ואומר לו טול וצא טול וצא (משנה יומא ו, ד) .