בן יהוידע על ערכין לב:

אֶפְשָׁר בָּא דָוִד וְלֹא עָשָׂה סֻכּוֹת, בָּא שְׁלֹמֹה וְלֹא עָשָׂה סֻכּוֹת עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא? (נחמיה ח, יז) . הא דנקיט דוד ושלמה דוקא ולא נקיט דורות שקדמו להם שמואל הנביא ע"ה ושאול המלך ע"ה, נראה לי בס"ד דברור הוא מה שאמר 'כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ סֻכּוֹת' היינו שלא עשו אותו בשמחה כדינו כי דין הסוכות הוא לעשותו בשמחה גדולה דלכן נקרא 'חג השמחות' והם לא היה להם שמחה שלמה בכל ימיהם מפני שכיני בישי הם האומות שהיו סביבותם דאפילו בזמן שלא היו נלחמים זה בזה איכא פחד מלחמה בליבותם וכל יום יחשבו עתה יבואו להלחם ולכן אין שמחתם שלימה, אך בימי דוד המלך ע"ה שנתן לו הקדוש ברוך הוא הצלחה גדולה במלחמה וכל מה שהיה נלחם היה גובר מפני שהוא מלך הראשון שמלך משבט יהודה שברכתו היתה 'יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ' (בראשית מט, ח) היה לישראל שמחה שלימה כי הוסר הפחד הזה מליבותם כי היה ברור להם שאם נלחמים הם גוברים כי בטוחים בברכה של אבינו הזקן שבירך את יהודה 'יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ' ולכן יש לומר שבימיו של דוד המלך ע"ה עשו סוכות בשמחה כראוי ואפילו אם תאמר שלא היתה השמחה שלימה מאחר שהיו באים ונלחמים ורק בטוחים הם על הברכה הנה בודאי בימי שלמה המלך ע"ה היתה השמחה שלימה כי ראו שהשם יתברך הניח לו מסביב אין שטן ואין פגע רע וכמפורש בכתובים (מלכים א' ה, יח) וכל המלכים משתחוים לו ומביאים לו מנחה, אם כן בודאי עשו סוכות כראוי בשמחה שלימה ואיך תולה עשיית סוכות בשמחה בביאת עזרא? אלא הכונה תלה זה בזה כדי להקיש ביאתם בימי עזרא וכו' למנין יובלות. והא דנקיט 'סֻכּוֹת' מפני כי הוא חג הקבוע בתשרי והשמטין והיובלות מונין מן תשרי. וגם עוד שהוא ראשון למעשרות ובו מתוודים ודוי מעשר.

וְהַיְנוּ דְּקָא קַפִּיד קְרָא עִילוּיֵהּ דִּיהוֹשֻׁעַ, דִּבְכָל דּוּכְתִּי כְּתִיב: 'יְהוֹשֻׁעַ', הָכָא כְּתִיב: 'יֵשׁוּעַ' (נחמיה ח, יז) . פירש מהרש"א ז"ל לכך נפחת לו היו"ד שהוסיף לו משה רבינו ע"ה בבקשו רחמים עליו יה יושיעך מעצת המרגלים בזכותא דארץ ישראל (סוטה לד:) וכתב הגאון חיד"א ז"ל בפתח עינים על דברי מהרש"א ז"ל הנזכר קשא דיו"ד שהוסיף לו משה רבינו ע"ה כדקאי קאי ומה שנפחת לו עתה היא אות ה'א כמבואר בכתוב ובש"ס והרב ז"ל אגב שטפיה כתבה עד כאן לשונו. ולי אנא עבדא נראה ליישב דברי מהרש"א ז"ל רצונו לומר אף על גב דהיו"ד לא נחסר עם כל זה נפחת כבודה של יו"ד מחמת חסרון אות ה"א כי בהיות בשמו אות ה"א אז יש בשמו צירוף שם י־ה אשר בו ברכו משה רבינו ע"ה ואמר לו 'י־ה יושיעך מעצת המרגלים' אבל אם תחסר אות ה"א משמו נמצאת אות יו"ד היא אות פשוט כשאר אותיות ואינה אות של י־ה הקדוש. ודבר זה שאני אומר רמזו רבינו מהרש"א בלשון קצרה שכתב לכך נפחת לו היו"ד שהוסיף לו משה רבינו ע"ה בבקשו עליו י־ה יושיעך חדא דקדק לומר 'נפחת' ולא אמר נחסר כי באמת לא נחסר אות יו"ד משמו וכדקאי קאי ורק נפחת כבודו ועוד סיים לומר 'בבקשו עליו רחמים י־ה יושיעך' והוה סגי לומר שהוסיף לו משה רבינו ע"ה שזה מפורש בכתוב וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (במדבר יג, טז) ומה לו להזכיר הדרשה שדרשו רבותינו ז"ל שאמר לו 'י‏‎־ה יושיעך' דאין צורך בזה כאן? אך בא לפרש דבריו למה נפחת כבודה של יו"ד מפני שבהוספתה ברכו 'י‏‎־ה יושיעך' נמצא נתכוון משה רבינו ע"ה בתוספת זו של אות יוד כדי להשלים בשמו שם י־ה הקדוש אשר מוצאו מצא חיים . ומה שאמר ' וְאַגִין זְכוּתָא עֲלַיְהוּ כִּי סֻכָּה ' היינו כיון דבטלו יצר הרע של עבודה זרה נעשה יחוד שם הוי־ה ושם אדנ־י [26+65=91] הרמוז באותיות סוכה [91] 'כ"ו ה"ס' והאירו לישראל לחיים .