בבא מציעא פח.

עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ חָצֵר קוֹבַעַת שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ

וְרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי הָא כְּתִיב מִן הַבַּיִת אָמַר לָךְ חָצֵר דֻּומְיָא דְּבַיִת מָה בַּיִת הַמִּשְׁתַּמֵּר אַף חָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת

וְרַבִּי יַנַּאי נָמֵי הָכְתִיב בִּשְׁעָרֶיךָ הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ דִּמְעַיֵּיל לֵיהּ דֶּרֶךְ שַׁעַר לְאַפּוֹקֵי דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת דְּלָא

מֵתִיב רַב חֲנִינָא חוֹזָאָה כְּנַפְשְׁךָ כָּךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל מָה נַפְשְׁךָ אוֹכֵל וּפָטוּר אַף נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל אוֹכֵל וּפָטוּר

הָא לוֹקֵחַ חַיָּיב מַאי לָאו בַּשָּׂדֶה

אָמַר רַב פָּפָּא הָכָא בִּתְאֵנָה הָעוֹמֶדֶת בְּגִינָּה וְנוֹפָהּ נוֹטֶה לְחָצֵר עָסְקִינַן וּלְמַאן דְּאָמַר לְבַיִת לְבַיִת

אִי הָכִי בַּעַל הַבַּיִת נָמֵי נִיחַיַּיב בַּעַל הַבַּיִת עֵינָיו בִּתְאֵנָתוֹ וְלוֹקֵחַ עֵינָיו בְּמִקָּחוֹ

וְלוֹקֵחַ מִדְּאוֹרָיְיתָא מִי מִחַיַּיב וְהָתַנְיָא מִפְּנֵי מָה חָרְבוּ חֲנוּיוֹת שֶׁל בֵּית הִינוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים קוֹדֶם יְרוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין