בבא קמא פו:
Bava Kamma 86b · בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם
מַתְנִי' הַמְבַיֵּישׁ אֶת הֶעָרוֹם הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַסּוֹמֵא וְהַמְבַיֵּישׁ אֶת הַיָּשֵׁן חַיָּיב וְיָשֵׁן שֶׁבִּיֵּישׁ פָּטוּר נָפַל מִן הַגָּג וְהִזִּיק וּבִיֵּישׁ חַיָּיב עַל הַנֶּזֶק וּפָטוּר עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן בִּיְּישׁוֹ עָרוֹם חַיָּיב וְאֵינוֹ דּוֹמֶה בִּיְּישׁוֹ עָרוֹם לְבִיְּישׁוֹ לָבוּשׁ בִּיְּישׁוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ חַיָּיב וְאֵינוֹ דּוֹמֶה בִּיְּישׁוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ לְבִיְּישׁוֹ בַּשּׁוּק
אָמַר מָר בִּיְּישׁוֹ עָרוֹם חַיָּיב עָרוֹם בַּר בּוֹשֶׁת הוּא אָמַר רַב פָּפָּא מַאי עָרוֹם דַּאֲתָא זִיקָא כַּרְכִינְהוּ לְמָאנֵיהּ וַאֲתָא הוּא דַּלִּינְהוּ טְפֵי וּבַיְּישֵׁיהּ
בִּיְּישׁוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ חַיָּיב בֵּית הַמֶּרְחָץ בַּר בּוֹשֶׁת הוּא אָמַר רַב פָּפָּא שֶׁבִּיְּישׁוֹ עַל גַּב הַנָּהָר
בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל בִּיְּישׁוֹ יָשֵׁן וָמֵת מַהוּ מַאי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ אָמַר רַב זְבִיד הָכִי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא הוּא וְהָא מִית לֵיהּ וְלֵית לֵיהּ כִּיסּוּפָא אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם זִילוּתָא הוּא וְהָא אוֹזְלֵיהּ
תָּא שְׁמַע רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חֵרֵשׁ וְקָטָן יֵשׁ לָהֶן בּוֹשֶׁת שׁוֹטֶה אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם זִילוּתָא הַיְינוּ דְּקָתָנֵי קָטָן אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא קָטָן בַּר בּוֹשֶׁת הוּא
אֶלָּא מַאי מִשּׁוּם זִילוּתָא אֲפִילּוּ שׁוֹטֶה נָמֵי אָמְרִי שׁוֹטֶה אֵין לְךָ בּוֹשֶׁת גְּדוֹלָה מִזּוֹ
מִכׇּל מָקוֹם נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּמִשּׁוּם זִילוּתָא הוּא דְּאִי מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא קָטָן בַּר כִּיסּוּפָא הוּא כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם הָכָא נָמֵי דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם
רַב פָּפָּא אָמַר הָכִי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא דִידֵיהּ הוּא וְהוּא מִיית לֵיהּ אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם בּוֹשֶׁת מִשְׁפָּחָה
תָּא שְׁמַע חֵרֵשׁ וְקָטָן יֵשׁ לוֹ בּוֹשֶׁת שׁוֹטֶה אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם בּוֹשֶׁת מִשְׁפָּחָה הַיְינוּ דְּקָתָנֵי קָטָן אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא דִידֵיהּ קָטָן בַּר בּוֹשֶׁת הוּא
אֶלָּא מַאי מִשּׁוּם בּוֹשֶׁת דִּבְנֵי מִשְׁפָּחָה אֲפִילּוּ שׁוֹטֶה נָמֵי שׁוֹטֶה אֵין לְךָ בּוֹשֶׁת גְּדוֹלָה מִזּוֹ
מִכׇּל מָקוֹם נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּמִשּׁוּם בּוֹשֶׁת מִשְׁפָּחָה דְּאִי מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא קָטָן בַּר כִּיסּוּפָא הוּא אָמַר רַב פָּפָּא אִין דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם
וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר חֵרֵשׁ יֵשׁ לוֹ בּוֹשֶׁת שׁוֹטֶה אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת קָטָן פְּעָמִים יֵשׁ לוֹ פְּעָמִים אֵין לוֹ הָא דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם הָא דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וְלָא מִיכְּלַם
הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַסּוֹמֵא וְכוּ' מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת וְכָךְ הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר מֵחַיָּיבֵי גָלִיּוֹת וּמֵחַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת וּמֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה גָּמַר עֵינֶךָ עֵינֶךָ מֵעֵדִים זוֹמְמִין מָה הָתָם סוֹמִין לָא אַף הָכָא סוֹמִין לָא
מֵחַיָּיבֵי גָלִיּוֹת דְּתַנְיָא בְּלֹא רְאוֹת פְּרָט לַסּוֹמֵא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְרַבּוֹת אֶת הַסּוֹמֵא
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וַאֲפִילּוּ סוֹמֵא כְּתַב רַחֲמָנָא בְּלֹא רְאוֹת לְמַעוֹטֵי
וְרַבִּי מֵאִיר כְּתַב רַחֲמָנָא בְּלֹא רְאוֹת לְמַעוֹטֵי וּכְתַב רַחֲמָנָא בִּבְלִי דַעַת לְמַעוֹטֵי הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת
וְרַבִּי יְהוּדָה הָהוּא בִּבְלִי דַעַת פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין הוּא דַּאֲתָא
חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין אָתְיָא רֹצֵחַ רֹצֵחַ מֵחַיָּיבֵי גָלִיּוֹת
חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת אָתְיָא רָשָׁע רָשָׁע מֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין
תַּנְיָא אִידַּךְ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת
Meforshim on this daf
- רש"י על בבא קמא Rashi on Bava Kamma
דמיכלמו ליה ומיכלם - כשמזכירין לו בושת ומכלימין אותו בה מצטער:
- תוספות על בבא קמא Tosafos on Bava Kamma
ערום בר בושת הוא - פי' בקונטרס כיון דאין מקפיד להלוך ערום בפני בני אדם מי הוי כלל בר בושת וק' לפירושו מ"ש דפריך אברייתא הוה ליה למפרך אמתניתין דקתני המבייש את הערום חייב ונראה לפרש דאמתניתין לא פריך דפשיטא דערום בר בושת הוא אם רוקק בו או סטרו אבל לשון הברייתא…
- רשב"א על בבא קמא Rashba on Bava Kamma
אמר מר ערום חייב ערום בר בושת הוא. פירש רש"י ז"ל כיון שאינו מקפיד לילך ערום בשוק בפני כל אדם מי הוי בר בושת. והקשו עליו בתוספות אם כן אמאי שביק מתניתין ואקשינן אברייתא ליקשי אמתניתין דקתני המבייש את הערום חייב. ופירשו הם דפשיטא להו דמבייש את הערום כגון שרק…
- חידושי הרי"מ על בבא קמא Chiddushei HaRim on Bava Kamma
גמ' זיקא כו' ואתי איהו דלינהו טפי. לכאורה הא אמר לקמן צ"א הגיע בו הרוק אבל בבגדו פטור. א"כ גם כאן הביוש שע"י דדלו בגדיו או הערימו הוי כמו על בגדו דפטור שביישו ע"י בגדיו. וצ"ל כיון שאדם ערום מבויש משא"כ כשמלובש חשיב זה הדלי' כמו ביישו במעשה בגופו שמה שנשאר…
- חדושי הלכות על בבא קמא Chidushei Halachot on Bava Kamma
בד"ה ערום בר בושת כו' והא דקתני נמי בברייתא ביישו בבית המרחץ חייב אביישו ערום נמי כו' עכ"ל ר"ל דמשום האי טעמא נמי לא בעי למימר ביישו בבית המרחץ שסטרו או רקק משום דקתני אינו דומה ביישו ערום כו' ואי הוה סוטרו כולו כמו שכתבו התוספות לעיל וק"ל:
- חכמת שלמה על בבא קמא Chokhmat Shlomo on Bava Kamma
גמרא ופטור על הבושת שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין כו' ניפשוט מיניה דמשום כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על בבא קמא Gilyon HaShas on Bava Kamma
רש"י ד"ה בעדים זוממין וכו' היאך יעיד. תמוה לי הא יכול להעיד שראה קודם שנסתמא שזה קטע ידו והחיוב על מעשה שלו שהיה בעידן סומא וה"נ בבושת וצ"ע. ולמ"ש תוספות ב"ב דף קכט ע"א ד"ה אי דלמסקנא סומא פסול להעיד בהלואה ובהרא"ש שם דסומא פסול דכתיב או ראה פרט לסומא ניחא…
- פני יהושע על בבא קמא Penei Yehoshua on Bava Kamma
תוספות בד"ה ערום בר בושת הוא פי' בקונטרס כו' וקשה לפירושו מ"ש דפריך אברייתא עכ"ל. ולפרש"י יש ליישב דאמתני' לא מצי למיפרך ערום בר בשת הוא דאיכא למימר דמתני' איירי במקום שדרך לילך ערום כגון בבית המרחץ וכיוצא בו לכך חייב אבל בברייתא א"א לפ' כן דהא בכלל ביישו…
- פתח עינים על בבא קמא Petach Einayim on Bava Kamma
תוס' ד"ה סומא אין לו בושת וכו'. וכן משמע מתוך פירוש הקונטריס וכו'. כתב מהרש"א בהלכתיה וז"ל לכאורה לא מפירש"י אנו חיין אבל גמרא ערוכה לעיל וכו' ואפשר לפרש דהכי קאמר תלמודא לעיל מדשני בלישנא דר"י דקתני סומא אין לו בשת ולא קתני סומא שבייש פטור כדקתני במתניתין…
- רש"ש על בבא קמא Rashash on Bava Kamma
במשנה והמבייש את הישן חייב. בתוי"ט אבל כו' שנסתלק כו' הוי בכלל כו' ע"ש משמע מדבריו שאם הערימו כשהוא ישן ואחר כך כסהו קודם שהקיץ דנסתלק הבושה אע"פ שנודע לו בהקיצו שגלהו בתוך שינתו פטור ומדמהו למת ואינו נכון כלל דהא הכא מרגיש עתה בקומו הבשת שבישהו כבר משא"כ במת…
- שיטה מקובצת על בבא קמא Shita Mekubetzet on Bava Kamma
ערום מי אית ליה בושת. כתוב בתוספות וקשה לפירושו מאי שנא דפריך וכו' ועוד מאי קא פריך בתר הכי בית המרחץ בר בושת הוא וכי אם רקק בו וסטרו בבית המרחץ לאו בר בושת הוא. הרא"ש ז"ל.