בבא קמא קי.
Bava Kamma 110a · בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה נוֹתְנָהּ לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר
הַאי זָקֵן אוֹ חוֹלֶה הֵיכִי דָמֵי אִי דְּמָצֵי עָבֵיד עֲבוֹדָה עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ נָמֵי תֶּיהְוֵי דִּידֵיהּ וְאִי דְּלָא מָצֵי עָבֵיד עֲבוֹדָה שָׁלִיחַ הֵיכִי מְשַׁוֵּי
אָמַר רַב פָּפָּא שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַדְּחָק עֲבוֹדָה דְּכִי עָבֵיד לֵיהּ עַל יְדֵי הַדְּחָק עֲבוֹדָה הִיא וּמְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ אֲכִילָה דְּכִי אָכֵיל עַל יְדֵי הַדְּחָק אֲכִילָה גַּסָּה הִיא וַאֲכִילָה גַּסָּה לָאו כְּלוּם הוּא מִשּׁוּם הָכִי עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אִם הָיָה כֹּהֵן טָמֵא בְּקׇרְבַּן צִבּוּר נוֹתְנָהּ לְכׇל מִי שֶׁיִּרְצֶה וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הֵיכִי דָמֵי אִי דְּאִיכָּא טְהוֹרִים טְמֵאִים מִי מָצוּ עָבְדִי וְאִי דְּלֵיכָּא טְהוֹרִים עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָא טְמֵאִים נִינְהוּ וְלָא מָצוּ אָכְלִי
אָמַר רָבָא אֵימָא לְבַעֲלֵי מוּמִין טְהוֹרִין שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר
אָמַר רַב אָשֵׁי אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹנֵן נוֹתְנָהּ לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כִּי חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְקָרוֹבֵי הוּא אֲבָל לְשַׁוּוֹיֵי שָׁלִיחַ לָא מָצֵי מְשַׁוֵּי קָא מַשְׁמַע לַן
מַתְנִי' הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ וָמֵת הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם אֵין לָאִישׁ גּוֹאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו
הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם וָמֵת הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וָמֵת אֵין הַיּוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָם שֶׁנֶּאֱמַר וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה
נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה יָצָא אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה אִם קַיָּים הָאָשָׁם יַקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה וְאִם לֹא יַחֲזִיר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵילוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ יָצָא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא גְּזֵילוֹ לֹא יָצָא
נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחוֹמֶשׁ אֵין הַחוֹמֶשׁ מְעַכֵּב
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אָשָׁם זֶה קֶרֶן הַמּוּשָׁב זֶה חוֹמֶשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אָשָׁם זֶה אַיִל
וּלְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְאַפּוֹקֵי מִדְּרָבָא דְּאָמַר רָבָא גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁהֶחְזִירוֹ בַּלַּיְלָה לֹא יָצָא הֶחְזִירוֹ חֲצָאִין לֹא יָצָא מַאי טַעְמָא אָשָׁם קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים הֱוֵי אוֹמֵר אָשָׁם זֶה קֶרֶן
תַּנְיָא אִידַּךְ אָשָׁם זֶה קֶרֶן הַמּוּשָׁב זֶה חוֹמֶשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אָשָׁם זֶה חוֹמֶשׁ לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְאַפּוֹקֵי מִמַּתְנִיתִין דִּתְנַן נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ אֵין הַחוֹמֶשׁ מְעַכֵּב אַדְּרַבָּה חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ הֱוֵי אוֹמֵר אָשָׁם זֶה קֶרֶן
תַּנְיָא אִידַּךְ אָשָׁם זֶה קֶרֶן הַמּוּשָׁב זֶה חוֹמֶשׁ וּבְגֶזֶל הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַמּוּשָׁב זֶה כֶּפֶל וּבִגְנֵיבַת הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ הֲרֵי בְּמָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בָּרֹאשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר
גּוּפָא אָמַר רָבָא גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁהֶחְזִירוֹ בַּלַּיְלָה לֹא יָצָא הֶחְזִירוּהוּ חֲצָאִין לֹא יָצָא מַאי טַעְמָא אָשָׁם קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא
וְאָמַר רָבָא גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה לְכׇל כֹּהֵן וְכֹהֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מַאי טַעְמָא דִּכְתִיב הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב עַד שֶׁיְּהֵא הֲשָׁבָה לְכׇל כֹּהֵן וְכֹהֵן
Meforshim on this daf
- רש"י על בבא קמא Rashi on Bava Kamma
ואם היה זקן - וראוי לעבודה כדמפרש לקמן ואין ראוי לאכילה:
- תוספות על בבא קמא Tosafos on Bava Kamma
דכי עביד ע"י הדחק עבודה היא - דלא מצינו בכהנים פסול בשנים אלא דנתנו חכמים שיעור עד שירתת בהכל שוחטין (חולין ד' כד:):
- רשב"א על בבא קמא Rashba on Bava Kamma
כהן טמא בקרבנות ציבור נותנה לכל כהן שירצה. פירוש, לכל כהן שירצה מאותו משמר ועבודתה ועורה לכל אנשי משמר. ואוקימנא עבודתה ועורה לאנשי משמר בעלי מומין הטהורין שראויין לאכול בקדשים.
- חדושי הלכות על בבא קמא Chidushei Halachot on Bava Kamma
בפרש"י בד"ה אי דאיכא טהורים בההוא משמר עכ"ל לפי מה שכתבו התוס' דלרב ששת פריך דאמר טומאה דחויה בצבור בדליכא נמי טהורים בההוא משמר ואיכא באחריני לא מצו עבדי טמאים אלא שהכריחו לפרש הכא בדאיכא טהורים בההוא משמר דאל"כ תיקשי ליה נמי עבודתם ועורם לאנשי משמר הא טמאים…
- חכמת שלמה על בבא קמא Chokhmat Shlomo on Bava Kamma
רש"י בד"ה נתנו לכל כו' נמי שליח הס"ד:
- גליון הש"ס על בבא קמא Gilyon HaShas on Bava Kamma
גמ' אמר רבא. כעין זה בב"מ דף קט ע"ב גופא א"ר מניומי וכו' ובשיטה מקובצת שם כתב בשם הרא"ש אע"פ שלא חידש דבר קאמר גופא משום דבעי מימר אחריתי ודכוותה בפרק הגוזל וכו':
- פני יהושע על בבא קמא Penei Yehoshua on Bava Kamma
תוספות בד"ה לבעלי מומין תימא ועורה אמאי הויא לבעלי מומין עכ"ל. וכוונתם דלאנשי משמר בעי מיהוי כיון שראוי לעבודה אף על גב שהם טמאים משא"כ בעלי מומין טהורים דלא חזו לעבודה ומה שהקשה בת"ח דמשנה מפורשת היא כל שאין לו בבשר אין לו בעורה עכ"ל ולענ"ד לק"מ דע"כ עיקר…
- רש"ש על בבא קמא Rashash on Bava Kamma
גמרא אימא לבע"מ טהורין. ע"כ צריך שיזהרו הכהנים הטמאים שלא יגעו בבשר עי' תוס' (פסחים עט) ד"ה או. אולם חזינן מהכא דאע"ג שנזרק בטומאה מ"מ נאכל לטהורים אם לא נטמא הבשר וחדוש הוא [עי' יומא (ז.) תוד"ה דם] :
- שיטה מקובצת על בבא קמא Shita Mekubetzet on Bava Kamma
ואם היה זקן וחולה. סוגיא דשמעתא אי דמצי עביד עבודה בין עבודת הקרבה בין עבודת אכילה שליח נמי משוי הלכך נותנה לכל כהן שירצה להקריבה ועבודתה ועורה שלו ואי דלא מצי עביד לא דהקרבה ולא דאכילה לא מצי משוי שליח להקרבה אלא נותנה לאנשי משמר והן מקריבין אותה ועבודתה…
- תוספות רי"ד על בבא קמא Tosafot Rid on Bava Kamma
פיסקא הגוזל את הגר כו' ומי אמרינן כיון דלאו משמרתו דיהויריב היא ולא כלום היא פי' שאם נתן ישראל קרבן לכהן של משמר אחר חייב להחזירו לכהן של אותו משמר ולא אמרי' זכה בו ויהא בידו עד שיגיע משמרו ויקריבנו שכ"ז שהקרבן ביד ישראל רשאי הוא לעכבו בידו עד שיגיע משמרו של…