בבא בתרא פו:

תָּא שְׁמַע הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד קָנֵי וְהָא פֵּירוֹת דִּבְנֵי הַגְבָּהָה נִינְהוּ וְקָתָנֵי דְּקָנֵי בִּמְשִׁיכָה

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּשְׁלִיפֵי רַבְרְבֵי אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא הַלּוֹקֵחַ פִּשְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם אַחֵר אַטּוּ פִּשְׁתָּן בִּשְׁלִיפֵי רַבְרְבֵי מִי לָא עָבְדִי שָׁאנֵי פִּשְׁתָּן דְּמִשְׁתְּמִיט

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְסִירָה וְהַדַּקָּה בְּהַגְבָּהָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּהֵמָה דַּקָּה בִּמְשִׁיכָה וְהָא בְּהֵמָה דַּקָּה דְּבַר הַגְבָּהָה הִיא וְקָתָנֵי דְּקָנֵי בִּמְשִׁיכָה שָׁאנֵי בְּהֵמָה דְּסָרְכָא

רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים אֲנִי מוֹכֵר לָךְ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בִּסְאָה הָאַחֲרוֹנָה כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים סְאָה בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה

תָּא שְׁמַע אִם הָיְתָה מִדָּה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה

כְּגוֹן דַּאֲמַר לֵיהּ הִין בִּשְׁנֵים עָשָׂר סְלָעִים לוֹג בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ וְכִדְאָמַר רַב כָּהֲנָא שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין הָכָא נָמֵי שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּמִּדּוֹת

תָּא שְׁמַע הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ לַגּוֹרֶן הַיּוֹם בְּדִינָר