חידושי רמב"ן על בבא בתרא פו:

אי הכי סיפא דקתני הלוקח פשתן וכו'. כתב הרב ז"ל דבשלמ' לדידיה דמוקי לה בשליפי זוטרי היינו דקתני משיכה גבי פירות משום דבמשיכה כל דהו נמשכו כולן שהרי שליפי זוטרי הן פשתן לעולם הוא ארוך וצריך משיכה גדולה לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום כלומר ימשכנו או יגביהנו ואין פי' זה נכון שאם פי' יטלטלנו ממקום למקום משיכ' יש במשמע דברישא לא בעינן טלטול ממקום למקום ועוד שאין לחלוק בין משיכה למשיכה במתניתין ועוד שאפילו לאחר דאוקמה בשליפי רברבי א"צ ברישא אלא משיכה מועטת מפני שהפירות כשנמשכין מעט נמשך כל פרי ופרי כולו ויוצא ממקומו ולא נחלקו רב ושמואל אלא בספינה וכיון שכן מאי קא קשיא ליה. אלא הכי פירושה: אי אמרת בשלמא בשליפי זוטרי פשתן שדרכו להגביה ולא לימשך מפני שהוא מתטנף או נשמט אינה נקנה אלא בהגבהה אלא אי אמרת בשילופי רברבי אמאי אינו נקנה במשיכה והרי על כרחו ימשוך שדרכו בכך ומפר' שאני פשתן דמשתמש וכיון שיש לו פסידא כ"כ במשיכתו אף כשהוא עשוי שליפי רברבי מתיר קשריו ומגביהו פחות פחות ואין דרכו במשיכה.

וכדאמר רב כהנ' שנתות היו בהין. כתב הרב ז"ל שהיא במס' מנחות, ואינו כן. אבל משנה היא ששנויה שם (מנחות פז,ב) אבל לפיכך תלאוה בדרב כהנא משום דאמרינן במסכת שבת גבי ביצת הסיד א"ר כהנא שנתות כדתנן שנתות היו בהין וכיון דרב כהנא תירץ במשנה זו הביאוה על שמו לו' כמו שאמר רב כהנא שדרך שאר המדות בהין לעשות בהן שנתות ה"נ בשנתות כיוצא בה במסכת כתובות ובמסכת יבמות כדאמר רב אסי ולזות שפתים הרחק ממך (משלי ד,כד).