בבא בתרא מט:

נַחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לְאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא כׇּל הָאוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים כְּגוֹן זֹאת שׁוֹמְעִין לוֹ

מַאי כְּגוֹן זֹאת כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה

הָא רְאָיָה יֵשׁ תֵּימָא נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי

מִי לָא תְּנַן לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה מִקָּחוֹ בָּטֵל אַלְמָא אָמְרָה נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי הָכָא נָמֵי תֵּימָא נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי

הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא בְּאוֹתָן שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת אַחַת שֶׁכָּתַב לָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ