בבא בתרא קמג:
Bava Basra 143b (Bava Batra 143b) · בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאִם הֵבִיא חֲמִשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וַחֲמִשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד יָצָא אִם הֵבִיא אִין לְכַתְּחִלָּה לָא וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כׇּל כִּי הַאי גַוְונָא פַּלְגָא וּפַלְגָא הוּא אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם אֲנַן סָהֲדִי דְּהַאי גַּבְרָא מֵעִיקָּרָא לְקׇרְבָּן גָּדוֹל קָא מְכַוֵּין וְהַאי דְּקָאָמַר בִּשְׁנֵי כֵלִים דְּיָדַע דְּלָא אֶפְשָׁר לְאֵתוֹיֵי בִּכְלִי אֶחָד כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לְאֵיתוֹיֵי מַיְיתִינַן
וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בְּשָׂדֶה עִנְיָן וּמֶחֱצָה
הָהוּא דְּשַׁדַּר פִּיסְקֵי דְשִׁירָאֵי לְבֵיתֵיהּ אָמַר רַבִּי אַמֵּי הָרְאוּיִין לְבָנִים לַבָּנִים רְאוּיִין לְבָנוֹת לַבָּנוֹת וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ כַּלָּתָא אֲבָל אִית לֵיהּ כַּלָּתָא לְכַלָּתֵיהּ שַׁדַּר וְאִי בְּנָתֵיהּ לָא נְסִיבָן לָא שָׁבַק בְּנָתֵיהּ וּמְשַׁדַּר לְכַלָּתֵיהּ
הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ נִכְסַיי לִבְנַיי הֲוָה לֵיהּ בְּרָא וּבְרַתָּא מִי קָרוּ אִינָשֵׁי לִבְרָא בְּנַיי וּלְסַלּוֹקֵי לִבְרַתָּא מֵעִישּׂוּר קָאָתֵי אוֹ דִלְמָא לָא קָרוּ אִינָשֵׁי לִבְרָא בְּנַיי וּלְמוֹשְׁכָהּ לְבַרְתָּא בְּמַתָּנָה קָאָתֵי
אָמַר אַבָּיֵי תָּא שְׁמַע וּבְנֵי דָּן חֻשִׁים אֲמַר לֵיהּ רָבָא דִּלְמָא כִּדְתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה שֶׁהָיוּ מְרוּבִּין כְּחוּשִׁים שֶׁל קָנֶה אֶלָּא אָמַר רָבָא וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב רַב יוֹסֵף אָמַר וּבְנֵי אֵיתָן עֲזַרְיָה
הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ נִכְסַאי לִבְנַאי הֲוָה לֵיהּ בְּרָא וּבַר בְּרָא קָרוּ אִינָשֵׁי לְבַר בְּרָא בְּרָא אוֹ לָא רַב חֲבִיבָא אֲמַר קָרוּ אִינָשֵׁי לְבַר בְּרָא בְּרָא מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר לָא קָרוּ אִינָשֵׁי לְבַר בְּרָא בְּרָא תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי הַמּוּדָּר הֲנָאָה מִבָּנִים מוּתָּר בִּבְנֵי בָנִים
מַתְנִי' הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הִשְׁבִּיחוּ גְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע אִם אָמְרוּ רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ אַבָּא הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂין וְאוֹכְלִים הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע אִם אָמְרָה רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לִי בַּעְלִי הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ
גְּמָ' אָמַר רַב חֲבִיבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים מֵחֲמַת נְכָסִים אֲבָל שָׁבְחוּ נְכָסִים מֵחֲמַת עַצְמָן הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן
אִינִי וְהָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲפִילּוּ לֹא הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם אֶלָּא
Meforshim on this daf
- תוספות על בבא בתרא Tosafos on Bava Basra
אם הביא דיעבד אין לכתחלה לא. תימה לר"י דמאי קשיא ליה וכי אין פשוט לו באומר נכסי לשני בני אדם שיהיו שוים ואפי' הכי במנחה לכתחלה לא וא"כ ע"כ משום דלקרבן גדול קא מכוין ואור"י דהכי פריך דהא סברא היא שלא תטול אשתו אלא כאחד מן הבנים ואפ"ה קאמר רב יוסף דנוטלת מחצה…
- רשב״א על בבא בתרא Rashba on Bava Basra
עוד אני חוזר על מה ששנינו בפרק מי שמת וכן האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת השביחה לאמצע. ואקשינן עלה בגמרא
- חידושי רמב"ן על בבא בתרא Chiddushei Ramban on Bava Basra
נכסאי לבנאי. אסיקנא קרו אינש' לברא בנאי וכי תימא אמאי אמר הכי לישתוק מינ' איכא למימר דילמא כתב נכסיו דיתיקי לאחר ולבטוליה קאמר למימר' דהדר ביה. כך שמעתי, ולא נהיר שאף בברי' הדין כן.
- חידושי אגדות על בבא בתרא Chidushei Agadot on Bava Basra
ובני דן חושים כו' שהיו מרובים כחושים של קנה כו'. למאי דמסיק ובני פלוא אליאב וגו' דלבן א' נמי קרו ליה בלשון רבים ובני נראה דדרש הכא כחושים של קנה מדקראו הכתוב כאן חושים ובמקום אחר קראו שוחם דריש ליה דשוחם שמו ונקרא חושים ע"ש חושים של קנה והוא מבואר כי דן לא…
- חדושי הלכות על בבא בתרא Chidushei Halachot on Bava Basra
בד"ה תא שמע ובני דן כו' ויש לומר דאצטריך שאם מצא דייתיקי כו' עכ"ל ולא ניחא למימר כפירוש הכתוב בספרים דסלוקי לברתא מעישור נכסים עביד הכי דלקמן גבי נכסי לבניי וה"ל ברא ובר ברא כו' ליכא למימר הכי אלא כתירוץ התוספות וק"ל:
- חכמת שלמה על בבא בתרא Chokhmat Shlomo on Bava Basra
גמ' ולסלוקי לברתא מעישור קאתי נמחק ונ"ב זה אינו מן הגמרא אלא תירוץ בעלמא הוא דא"כ למה הוצרך לומר לבני הא בלאו הכי ירש אותה אלא דלסלוקי מעישור נכסים והתוספות מפרשים בענין אחר:
- גליון הש"ס על בבא בתרא Gilyon HaShas on Bava Basra
גמרא חז"ל ברא וברתא. עי' בתשובת ב"י בדיני כתובה סי' א':
- הגהות יעב"ץ על בבא בתרא Haggahot Ya'avetz on Bava Basra
רב יוסף אמר ובני כו'. נ"ב דילמא סבר לשון תורה לחוד ולא נילף מניה ללשון בני אדם. להכי מייתי איהו פסוק מדברי קבלה דמסתבר טפי למילף מניה. ובאמת בד״ה יש הרבה דוגמתו. וע"ס אם לבינה מ"ש לפי פשוטו של מקרא:
- רבינו גרשום על בבא בתרא Rabbeinu Gershom on Bava Basra
לכתחלה לא יצא. והא הכא כיון דאמר הרי עלי מנחה להביא בשני כלים ומשמע דכולן אין מחזיקין בכלי אחד ויתן חציין בכלי אחד וחציין בכלי אחר ואפ"ה לא יצא לכתחלה אלא א"כ הביא ס' בכלי אחד הכא נמי להיכא דאמר סתם נכסיי לך ולבניך אמאי תטול פלגא ותיובתא דרב יוסף:
- רש"ש על בבא בתרא Rashash on Bava Basra
תד"ה ת"ש. או מתנה כו'. עי' לעיל (קל"ה ב') בתד"ה כל:
- רשב"ם על בבא בתרא Rashbam on Bava Basra
ופריק התם אנן סהדי דלקרבן גדול קא מכוין - לאתויי בכלי אחד והאי דקאמר שני כלים ולא קאמר מאה עשרון להביא בכלי אחד משום דידע דלא אפשר לאתויי בכלי אחד יותר מששים עשרון דתנן בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף קג:) מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון ומביא בכלי אחד ואם אמר הרי…
- חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא Ri Migash on Bava Basra
אפילו לא הניח להן אביהן אלא אודייני השכר לאמצע פי' אודייני כגון כסא גדול שיושבין עליו כההיא דגרסינן לא ישב על גבי כסא ולא על גבי אודייני וזה אודייני משכירין אותו לישב עליו לשמור ממנו גנות ופרדיסים כדי שתהא עינו שולטת בכל והנה אודייני השכר שנוטלים מחמת עצמן…
…and 4 more meforshim, listed on the sefer page.