בבא בתרא יג.
Bava Basra 13a (Bava Batra 13a) · בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →חַד גִּיסָא נִגְרָא וְחַד גִּיסָא נַהֲרָא פָּלְגִין לַהּ בְּקַרְנָא זוֹל
וְלֹא אֶת הַטְּרַקְלִין כּוּ' אֵין בָּהֶן כְּדַי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה מַהוּ רַב יְהוּדָה אָמַר אִית דִּינָא דְּגוּד אוֹ אֶגּוּד רַב נַחְמָן אָמַר לֵית דִּינָא דְּגוּד אוֹ אֶגּוּד
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ לֵית דִּינָא דְּגוּד אוֹ אֶגּוּד בְּכוֹר וּפָשׁוּט שֶׁהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן עֶבֶד וּבְהֵמָה טְמֵאָה כֵּיצַד עוֹשִׂין אֲמַר לֵיהּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עוֹבֵד לָזֶה יוֹם אֶחָד וְלָזֶה שְׁנֵי יָמִים
מֵיתִיבִי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ אֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׂא בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל יִבָּטֵל וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ
אֶלָּא כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתְבִין שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי
שָׁאנֵי הָכָא דְּאֶגּוּד אִיכָּא גּוּד לֵיכָּא
תָּא שְׁמַע שְׁנֵי אַחִין אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד עֲשָׂאָן לְשָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ הֲרֵי עָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי
Meforshim on this daf
- רש"י על בבא בתרא Rashi on Bava Basra
חד גיסא ניגרא וחד גיסא נהרא - שדה של שני אחים שיש נהר על פני מזרח ונגר על פני צפונה:
- תוספות על בבא בתרא Tosafos on Bava Basra
חד גיסא ניגרא וחד גיסא נהרא. פירש רבינו חננאל שדה אשר מזרחה וצפונה נהרא ומערבה ודרומה מושך ניגרא חולקין אותה בקרנא זול פירוש חולקין אותה באלכסון מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית ויהיה לכל אחד צד אחד ניגרא וחד צד נהרא וכל היכא דמשיך נהרא או ניגרא קרוי חד…
- רשב״א על בבא בתרא Rashba on Bava Basra
חד מצרא ניגרא וחד מצרא נהרא. פירוש צד אחד של שדה, כלומר חציו, כגון שהיה מזרח ודרום נהר וצפון ומערב נגר, פליגי לה בקורנזול, כלומר באלכסון, והא דקאמר בקונזול ולא קאמר באלכסון, לפי שיש אלכסון שלא היה חלוקתם שוה, על כן אמר בקרנזול, כלומר לקרן שישוה החלקים זול…
- חידושי אנשי שם על בבא בתרא Chiddushei Anshei Shem on Bava Basra
מהר"ן שפירא ברש"י ונותן דמים מי שהעיר שלו ר"ל מי שיש חלק בהעיר לאפוקי הדרים שם בשכירות שאין להם בתים בתוכה שאותן ודאי אינם נותנין לזה וק"ל ובזה א"ש מה שמתרץ אח"כ בגמ' וברי"ף דכאן מיקרי קדירה דבי שותפי וכו' וכלשון רש"י שם:
- חידושי רמב"ן על בבא בתרא Chiddushei Ramban on Bava Basra
רב יהודה אמר אית דינא דגוד או איגוד. פרש"י ז"ל קוץ דמים וקנה לך חלקי או אקוץ דמים ואקנה לי חלקך. וי"א שמין את הנכסים בב"ד ומי שרוצה ליתן דמיו נוטלין כאותה ששנינו אבל אם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר אין שומעין להם אלא שמין את הנכסים בב"ד…
- חידושי חתם סופר על בבא בתרא Chidushei Chatam Sofer on Bava Basra
חד גיסא נגרא רמב"ם גרס ניגרא פי' דרך והרב"י נדחק ולפע"ד חד גיסא נהרא והוא מעולה וטוב וחד גיסא דרך רבי' עוברו' לפניו והוא רע בתכלית פלגין לי' בקרנא זול כפיר"ח שבתוס' שיגיע לכל א' חלק טוב וחלק רע אבל יהי' דרך הרבי' בצפון והנהר במזרח כציורו של פירש"י א"א לחלקו…
- חדושי הלכות על בבא בתרא Chidushei Halachot on Bava Basra
תד"ה אית דינא כו' דא"כ יוכל אחד לסלק את חבירו ע"י עילוי דמים בחצר כו' עכ"ל לכאורה קשה למה נקט בחצר טפי משאר כל דבר ועוד בשויו בלא עילוי דמים נמי תקשי ליה דאחד יכול לסלק את חבירו בחצר שאין בו דין חלוקה ונראה כי דבריו מובנים לפי מה שכתב הרא"ש דדינא דגוד או אגוד…
- חכמת שלמה על בבא בתרא Chokhmat Shlomo on Bava Basra
רש"י בד"ה חד גיסא כו' פלגינן לה בקרנזול כו' כצ"ל. ואחר דבור זה מצוי ציור כזה*:
- גליון הש"ס על בבא בתרא Gilyon HaShas on Bava Basra
גמרא דינא דגוד. לשון משיכה כמו משכו וקחו (שמות יב) דמתגרמי' נגודו עיין תוס' נדה דף לו ע"ב ד"ה גדייה:
- הגהות חוות יאיר על בבא בתרא Hagahot Chavot Yair on Bava Basra
נ"ב משא"כ באילן קדם סגי כמה דמיפין כח בני עיר שצריך לקוץ:
- הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא Hagahot MeAlfas Yashan on Bava Basra
נ"ב ומאי שנא הכא דקתני קוצץ ואין נותן דמים:
- הגהות יעב"ץ על בבא בתרא Haggahot Ya'avetz on Bava Basra
תוס' ד"ה כופין. דאסור למכור עצמו בע"ע כו'. נ"ב קשיא לי ההיא דס״פ האומר [קדושין ס"ט א'] דס״ד דהוה מנסיב ליה עצה זיל גנוב ואזדבן בע"ע דמשמע אפי' תרי אסורי שרינן ליה [ע' רש"י ותוס' שם שלא פי' כן וע' ט״א ריש חגיגה] כדי להכשיר זרעו. ואע״ג דדחי לה התם מטעמא אחרינא…
…and 9 more meforshim, listed on the sefer page.