בבא בתרא קכה.

מַאי שְׁנָא מָעוֹת דְּלָא דְּלָאו הָנֵי מָעוֹת שְׁבַק אֲבוּהוֹן קַרְקַע נָמֵי לָאו הָא קַרְקַע שְׁבַק אֲבוּהוֹן

וְעוֹד הָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ מִסְתַּבֵּר טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא דְּאִי קְדֵים סָבְתָּא וְזַבְּנָא זְבִינַהּ זְבִינֵי

לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא מַאי שְׁנָא קַרְקַע דְּלָא דְּלָאו הָא קַרְקַע שְׁבַק אֲבוּהוֹן מָעוֹת נָמֵי לָאו הָנֵי מָעוֹת שְׁבַק אֲבוּהוֹן

וְעוֹד הָא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ יְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶן בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבָהּ מֵהֶן

אֲמַר לֵיהּ לָא לְדִידִי קַשְׁיָא וְלָא לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא קָאָמְרִינַן וְלַן לָא סְבִירָא לַן

מַאי סָבְתָּא דְּהַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ