תוספות רי"ד על בבא בתרא קכה.

(כו) לטעמא דבני מערבא קאמרי ולן לא ס"ל. יפה פי' רבי' שמואל זצוק"ל. דלא סבירא לן כבני מערבא דאמרי דבכור שקיל פי שנים במלוה אלא כדשמואל. דאמר אין הבכור נוטל פי שנים במלוה בין גבו מעות בין גבו קרקע. דהכי אמרי' בשילהי מסכתין ורבה אמר דבר תורה א' מלוה בשטר וא' מלוה ע"פ אינה גובה אלא מנכסים בני חורין שיעבודא לאו דאורייתא כו' ואקשי' ומי אמר רבה הכי והא אמר רבה גבו קרקע יש לו גבו מעות אין לו. פי' אלמא דסבר רבה דהיכא דגבו קרקע שקול בכור פי שנים דכיון דהאי קרקע הוה משועבד לאבוהון כמוחזק ביד אבוהון דמי וקרינין בי' בכל אשר ימצא לו. אי אמרת שיעבודא לאו דאורייתא היכי קרינא בי' בכל אשר ימצא לו. ומתרץ רבה טעמא דבני מערבא קאמר ולי' לא ס"ל פי' לא ס"ל כוותיהו. אלא כשמואל וכרב פפא דבין גבו מעות בין גבו קרקע אין לו. אלמא מוכיח בפירוש מהתם דרבה ס"ל דאין הבכור נוטל פי שנים במלוה ולית לי' דרבי דאמר בכור נוטל פי שנים במלוה. אבל בפ' שור שנגח ד' וה' שוורים בה' וזה וזה חייבין מיתה מוכיח דרבה ור"נ ס"ל כרבי דאמרי' התם ת"ר והמית איש או אשה אמר ר"ע מה בא זה ללמדנו כו' עד אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקין ליורשיו אף אשה נזקי' ליורשי' ואקשינן וסבר ר"ע לא ירית לה בעל והתניא וירש אותה מיכן שהבעל יורש את אשתו דברי ר"ע ומתרצי לה רבא ור"נ בגרושה. ואקשי' ונוקמה רבה כגון שגבו מעות ור"נ כגון שגבו קרקע דאמר רבה גבו קרקע יש לו גבו מעות אין לו. ור"נ אמר גבו מעות יש לו גבו קרקע אין לו ומתרץ הנ"מ לבני מערבא אליבא דרבנן כי קאמרי הכי כר' ומפרש התם המורה דרבה ורב נחמן ס"ל כר' דאמר בכור נוטל פי שנים במלוה בין גבו קרקע בין גבו מעות להכי מוקמי לה בגרושה וא"א לפרש כן. משום דקשיא הא דבשילהי מסכתין אלא כך יש לפרש שם דלהכי אוקמה בגרושה כי היכי דתיתי מילתי' דר"ע אפילו כר' ולא בעי לאדחוקי בגבו קרקע או בגבו מעות ולאוקמה מילתי' דר"ע כרבנן ולא כר' אהכי נקטו תירוצא דגרושה לרווחא דמילתא כי היכי דתיתי מילתא דר"ע אליבא דכ"ע ולעולם רבה ור"נ לא ס"ל לא כבני מערבא אליבא דרבנן ולא כרבי אלא כשמואל ור"פ דאמרי בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו דכל מלוה ראוי הוא:

וראיתי שר"ת זצוק"ל פי' דרבה ורב נחמן ס"ל כרבי ומסתייע מההיא דאמרי' בפרק שור שנגח. ואמר דאי כדברי הקונטרס דפירש דס"ל דבין קרקע בין מעות אין לו א"כ הו"ל לרבינא למימר אמימר כשלחו מתם ס"ל דמה לו אצל רבה ור"נ הא אינהו לא ס"ל כלל כוותי' ואינם נראין לי דבריו שבשום טצדקי שבעולם לא נוכל להעמיד רבה כר' משום קושיא דשילהי מסכתין והאי דקאמר רבינא נהרדעי לטעמייהו ולא אמר אמימר כשלחו מתם ס"ל מפני שמה דשלחו מתם ידוע היה להם ובאו לחלוק על שמואל. וכי דריש אמימר דבכור נוטל פי שנים במלוה כדשלחו מתם אמר רבינא דאמימר דמסתייע לבני מערבא נהרדעי לטעמייהו שגם רבה ורב נחמן ס"ל כוותייהו. דמדפרשו למילתייהו דבני מערבא סבר רבינא דכוותייהו ס"ל. וכולהו לית להו דשמואל ולא ידע רבינא מאי דאהדר רבה לאביי דטעמא דבני מערבא מפרשינן אבל אנן לא ס"ל כוותייהו אלא כשמואל: