עבודה זרה עא.
Avodah Zarah 71a · עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →גְּמָ' וּרְמִינְהִי עִיר שֶׁכְּבָשׁוּהָ כַּרְקוֹם כׇּל כֹּהֲנוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת אָמַר רַב מָרִי לְנַסֵּךְ אֵין פְּנַאי לִבְעוֹל יֵשׁ פְּנַאי
מַתְנִי' הָאוּמָּנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נׇכְרִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ בִּשְׂכָרָן מוּתָּר לוֹמַר תֵּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָן אָסוּר
גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מוּתָּר לָאָדָם לוֹמַר לְגוֹי צֵא וְהָפֵס עָלַי מְנָת הַמֶּלֶךְ
מֵיתִיבִי אַל יֹאמַר אָדָם לְגוֹי עוּל תַּחְתַּי לָעוֹצֵר אֲמַר לֵיהּ רַב עוּל תַּחְתַּי לָעוֹצֵר קָאָמְרַתְּ הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא אֲבָל אוֹמֵר לוֹ מַלְּטֵנִי מִן הָעוֹצֵר
מַתְנִי' הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנׇכְרִי פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד דָּמָיו מוּתָּרִין מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק דָּמָיו אֲסוּרִין
גְּמָ' אָמַר אַמֵּימָר מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה תִּדַּע דְּהָנֵי פָּרְסָאֵי מְשַׁדְּרִי פַּרְדָּשְׁנֵי לַהֲדָדֵי וְלָא הָדְרִי בְּהוּ רַב אָשֵׁי אָמַר לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מְשִׁיכָה בְּגוֹי אֵינָהּ קוֹנָה וְהַאי דְּלָא הָדְרִי בְּהוּ דְּרָמוּת רוּחָא הוּא דִּנְקִיטָא לְהוּ
אָמַר רַב אָשֵׁי מְנָא אָמֵינָא לַהּ מִדְּאָמַר לְהוּ רַב לְהָנְהוּ סָבוֹיָתָא כִּי כָיְילִיתוּ חַמְרָא לְגוֹיִם שִׁקְלוּ זוּזֵי מִינַּיְיהוּ וַהֲדַר (כָּיְילָן) [כַּיְילוּ] לְהוּ וְאִי לָא נְקִיטוּ בַּהֲדַיְיהוּ זוּזֵי אוֹזִיפוּנְהוּ וַהֲדַר שְׁקִילוּ מִינַּיְיהוּ כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי הַלְוָאָה גַּבַּיְיהוּ דְּאִי לָא עָבְדִיתוּ הָכִי כִּי קָא הָוֵי יֵין נֶסֶךְ בִּרְשׁוּתַיְיכוּ קָא הָוֵי וְכִי שָׁקְילִתוּ דְּמֵי יֵין נֶסֶךְ קָא שָׁקְילִתוּ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה
Meforshim on this daf
- רש"י על עבודה זרה Rashi on Avodah Zarah
כרקום - מתרגמינן מצור כרקומין:
- תוספות על עבודה זרה Tosafos on Avodah Zarah
ורמינהי עיר שכבשוה כרקום - וא"ת דלמא ההיא מיירי לאחר גמר המלחמה דאז יש להם פנאי וי"ל דמשמע בכל ענין אפי' קודם גמר המלחמה:
- רשב״א על עבודה זרה Rashba on Avodah Zarah
מתני': האומנין ישראל ששיגר להם גוי חבית של יין וכו'. יש מי שפירש שאומנין אלו עושין מלאכה אצל גוי ולא פסקו עמהם שכר, אלא שבסוף מלאכתם שיגר להם חבית של יין שוה י' דינרין, ומשום הכי הוא מותר שאין כאן שום צד איסור, שהרי הם לא אמרו לו למכרה. אבל משנכנסה ברשותם…
- ריטב"א על עבודה זרה Ritva on Avodah Zarah
גמרא עיר שכבשוה כרכום כו׳. אמר רב מארי לבעול יש פנאי לנסך אין פנאי ודכותא בפ״ב דכתובות משנינן בה שנויא אחרינא משמיה דרבי יצחק בן אלעזר כאן בכרכום של אותה מלכות כאן בכרכום של מלכות אחרת ויש אומרין שלכך לא הביא התלמוד כאן אותו פירוק מפני שאינו הלכה ואינו נכון…
- חידושי חתם סופר על עבודה זרה Chidushei Chatam Sofer on Avodah Zarah
ורמינהו עיר שכבשו כרכום וכו' ק' תוס' צע"ג ותירוצם דוחק ולא ידעתי פתר דודאי לשון כבשו משמע שכבר נכבשה לפניהם ושקטה המלחמה ואז הכהנת אסורות וה"ה היין ובולשת שנכנסו משמע בכניסתן בתחלת המלחמה ואז אין פנאי לא לנסך ולא לבעול וצ"ע:
- חדושי הלכות על עבודה זרה Chidushei Halachot on Avodah Zarah
תוספות בד"ה הא לא דמיא כו' קא עביד ומ"ה שרי כו' שהישראל חייב למלך יין מ"מ שרי כו' כצ"ל:
- מהר"ם על עבודה זרה Maharam on Avodah Zarah
ד"ה הא לא דמיא אלא לסיפא וכו' וא"כ כי נמי יהיב ליה עובד כוכבים יין לאוצר לאו שליחות דישראל קא עביד ומש"ה שרי וכו' כצ"ל:
- רש"ש על עבודה זרה Rashash on Avodah Zarah
במשנה משנכנסה לרשותן אסור. לכאורה ה"נ הטעם כדלקמן (בע"ב) בגמרא דמיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל וכפרש"י שם ומהרא"ש ל"מ כן:
- שערי תורת בבל על עבודה זרה Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah
(עא א תוספות) ד"ה הא וכו' פי' רש"י משום ר' יחיאל וכו'. —אולי צ"ל להיפך: ר' יחיאל בשם רש"י.