עבודה זרה ס:
Avodah Zarah 60b · עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּאִיפְּקַעָה לְאוּרְכַּהּ אִידְּרִי הָהוּא גּוֹי חַבְּקַהּ שַׁרְיַיהּ רַפְרָם בַּר פָּפָּא וְאִי תֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְזַבּוֹנֵי לְגוֹיִם וְהָנֵי מִילֵּי דִּפְקַעָה לְאוּרְכַּהּ אֲבָל לְפוּתְיַיהּ אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּה שְׁרֵי מַאי טַעְמָא מַעֲשֵׂה לְבֵינָה קָעָבֵיד
הָהוּא גּוֹי דְּאִשְׁתְּכַח דַּהֲוָה קָאֵי בְּמַעְצַרְתָּא אָמַר רַב אָשֵׁי אִי אִיכָּא טוֹפֵחַ לְהַטְפִּיחַ בָּעֵי הַדָּחָה וּבָעֵי נִיגּוּב וְאִי לָא בְּהַדָּחָה בְּעָלְמָא סַגִּי לֵיהּ
מַתְנִי' נׇכְרִי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן אִם יֵשׁ לוֹ מִלְוָה עָלָיו אָסוּר אֵין לוֹ מִלְוָה עָלָיו מוּתָּר
נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה מְדָדוֹ בְּקָנֶה הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בְּקָנֶה אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּיחַ עַל פִּי חָבִית מְרוּתַּחַת בְּכׇל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָמְרוּ יִמָּכֵר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ
גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִלְוָה עַל אוֹתוֹ יַיִן
אָמַר רַב אָשֵׁי מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דִּתְנַן הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נׇכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְהַלָּה כּוֹתֵב לוֹ הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת מוּתָּר אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ וְאֵין מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעוֹתָיו זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְאָסְרוּ
טַעְמָא דְּאֵין מַנִּיחוֹ הָא מַנִּיחוֹ שְׁרֵי שְׁמַע מִינַּהּ מִלְוָה עַל אוֹתוֹ יַיִן בָּעֵינַן שְׁמַע מִינַּהּ
נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה אָמַר רַב פָּפָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁעָלָה מֵת אֲבָל עָלָה חַי אָסוּר מַאי טַעְמָא אָמַר רַב פָּפָּא דְּדָמֵי עֲלֵיהּ כְּיוֹם אֵידָם
מְדָדוֹ בְּקָנֶה וְכוּ' כׇּל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָמְרוּ יִמָּכֵר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה יָנוּחוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ כְּשֶׁהוּא מַתִּיר מַתִּיר אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּה וּכְשֶׁהוּא אוֹסֵר אוֹסֵר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה
אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּאַבָּא בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב חִסְדָּא אֲמַר לִי אַבָּא בַּר חָנָן הָכִי אָמַר זְעֵירִי הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן
נָטַל חָבִית וּזְרָקָהּ [בַּחֲמָתוֹ] לַבּוֹר זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה [וְהִכְשִׁירוּ] אָמַר רַב אָשֵׁי כׇּל שֶׁבַּזָּב טָמֵא בְּגוֹי עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ כָּל שֶׁבַּזָּב טָהוֹר בְּגוֹי אֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ
אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אָשֵׁי נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְהִכְשִׁירוּ בַּחֲמָתוֹ אִין שֶׁלֹּא בַּחֲמָתוֹ לָא
Meforshim on this daf
- רש"י על עבודה זרה Rashi on Avodah Zarah
דאיפקעה לאורכה - כשהיא יושבת זקופה נסדקה מלמעלה למטה וביקש חציה ליפול אילך וחציה ליפול אילך:
- תוספות על עבודה זרה Tosafos on Avodah Zarah
מעשה לבינה קעביד - ואף בשתיה נמי שרי פי' רשב"ם וז"ל עובד כוכבים המהדק מגרופות של גיגית מלא יין כדי שיתחברו סדקין שבאו בה מלמעלה למטה אין זה כמחבק חבית לאורכה דחבית מבוקעת מזומנת ליפול חציה אילך וחציה אילך וכשהוא מחבקה מחבר כל היין זה לזה אבל גיגית יין במקומו…
- רשב״א על עבודה זרה Rashba on Avodah Zarah
ההוא גוי דאשתכח בי מעצרתא, אמר רב אשי אי איכא טופח על מנת להטפיח בעיא הדחה וניגוב. פירוש באפר ומים ואפר, כדאמרינן פרק השוכר (עה, א), ואי לאו בהדחה בעלמא סגי. ואם תאמר ואפילו בטופח על מנת להטפיח אמאי בעיא הכשר של כלים, דהא תנן (לקמן) נכרי שנמצא עומד בצד הגת…
- ריטב"א על עבודה זרה Ritva on Avodah Zarah
ההיא חביתא דפקעה לארכה הדרי גוי חבקה. פר״שי ז״ל נסדקה מלמעלה למטה ובבקעה ליטול חציה אילך וחציה אילך חבקה גוי בין זרועותיו וחברה שרייה רפרם לזבוני לגוים דהא לא שכשך ואף על גב שקרב החצאין זו לזו והוי נוגע ביין על ידי חצאי החבית לא הוי כנוגע על ידי קנה דהתם שכשך…
- חידושי רמב"ן על עבודה זרה Chiddushei Ramban on Avodah Zarah
טעמא דר"ש ד ינוחו לו ברכות על ראשו שכשהוא אוסר אוסר אפי' בהנאה. דחושש שמא ניסך לע"ז ואע"ג דלא אמרי' סתם מחשבת עכו"ם לע"ז גבי יין חששו שהיו אדוקין בניסוך א"נ(קולה) [כולה] משום גזירה תולין בו להחמיר ולא להקל ואוסרים נסך דסתם יינן נמי בהנאה חומרא הוא שתולין לומר…
- חידושי חתם סופר על עבודה זרה Chidushei Chatam Sofer on Avodah Zarah
בעי הדחה ובעי ניגוב כ' תוס' הדחה דקודם ניגוב הוא ללא צורך אמנם מסתימת רמב"ם וש"ע משמע דבעי הדחה תחלה שלא נגרום ע"י חריפות האפר להבליע עתה מה שהוא בעין אעפ"י שהאפר חוזר ומפליט מ"מ מה לנו ולצרה הזאת ע"כ ידיח תחלה:
- חדושי הלכות על עבודה זרה Chidushei Halachot on Avodah Zarah
בד"ה כל שבזב טמא כו' או אדם מטמא בזב אף היין נעשה כו' אף היין שנגע בו העובד כוכבים בין בידו כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על עבודה זרה Gilyon HaShas on Avodah Zarah
תוס' ד"ה כל וכו' כל עיקרו. כעין זה בתוס' ב"ק דף יז ע"ב ד"ה כל:
- הגהות יעב"ץ על עבודה זרה Haggahot Ya'avetz on Avodah Zarah
גמ' איתיביה ר"ה לרב אשי. נ"ב איזה ר"ה אחרון היה:
- מהר"ם על עבודה זרה Maharam on Avodah Zarah
ד"ה אי איכא טופח ע"מ להטפיח וכו' דהכי אמרינן לקמן טופח שלא ע"מ להטפיח ליכא למיחש וכו' כצ"ל:
- רש"ש על עבודה זרה Rashash on Avodah Zarah
במשנה זה היה מעשה והכשירו. בהגרי"פ דצ"ל בבית שאן ושכ"א בהרא"ש. הן בגמרא לקמן בסה"ע ג"כ איתא בב"ש אלא שהתוי"ט צדד לומר דההיא ברייתא היא ודבמתני' ל"ג בחמתו. ודע שהר"ן העתיק הגמרא ול"ג שם ג"כ בב"ש ודפרכי' מדתנן כו':
- שערי תורת בבל על עבודה זרה Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah
(ס סע"ב) אמר רב אשי כל שבזב וכו'. —בשו"ת מהרי"ק סי' ס' העתיק "א"ר אסי", אבל מזה שכתב שם בשם רמב"ן דרב אשי לטעמיה במעצרתא זיירא מוכח שהעיקר כנוסח שלפנינו "רב אשי", ולפ"ז יש להגיה כאן "איתיביה רבינא לרב אשי" * וגם בר"נ כאן איתא "רב הונא" והוא ט"ס [ובכ"י ספרד…