יד יצחק - ב ח

עכ"ל ומפורש יוצא מדברי רש"י שם דפליגי גם בערלה ואי בעינן כרם שלם או לאו ומסוגיין נראה בהדיא דפליגי רק ברבעי ובאם נוהג בגפן לבדו או בכל האילנות אולי נאמר ליישב קצת דעת רש"י בזה דבמתני' דכלאים (פ"ד מ"ה) תנן הנוטע שירה של חמש גפנים בש"א כרס (וצריך להרחיק ממנה לזרעים ד"א) ובה"א אינו כרם עד שיהו כם שתי שורות (ואין צריך להרחיק אלא ששה טפחים כעבודת גפן יחידית) לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם ב"ש אומרים קידש שורה אחת (דכי אמרה תורה פן תקדש המלאה הזרע אשר הזרע ותבואת הכרם שורה אחת מקרי כרם) ובה"א קידש שתי שורות (דאין נקרא כרם פחות משתי שורות הלכך ותבואת הכרם דאמרה תורה דקדשה שתי שורות משמע) ע"כ במתני' עם פי' הרע"ב אך כמה יהיה בכל שורה ושורה אינו מפורש שם ורק מפורש בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' כלאים ה"ב דשלשה בכל שורה בעינן ובכ"מ שם הביא ראיות לדבריו ע"ש. וכתב התוי"ט שם וז"ל והשתא הא דתנן לקמן דשתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב דהוי כרם היינו כי הוי חמשה ונטועים בכהאי גוונא הוא דהוי כרם אבל כי לא נטועים בכהאי גוונא אז צריך ששה שלשה לכל שורה ושורה עכ"ל וא"כ רואין אנו להדיא לדעת ב"ה דנפקא לן מקרא זה דתבואת הכרם דבעינן דוקא שתי שורות של שלשה שלשה גפנים כל שורה או שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב ולכן יתורץ קצת בזה דברי רש"י ז"ל דהכא בסוגייתן מובא בברייתא רבי אומר נאמר כאן להוסיף לכם תבואתו [גבי רבעי] ונאמר להלן ותבואת הכרם [הוא קרא דב"ה הנ"ל] מה להלן כרם אף כאן כרם וא"כ מג"ש זו נלמד ג"כ דמה להלן שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אף הכא כן. וזהו דוקא למאן דתני כרם רבעי וא"כ בפשיטות דריש לג"ש זו הפשוטה לרבי. משא"כ למאן דתני נטע רבעי ולא דריש לג"ש זו. לדעתיה גם חד נטיעה בכלל ותלמודין דהכא דאמרו הניחא אי סבר לה ג"ש דרבי כו' אבל אי לא יליף ברכה מנלן רק לאלם קושייתם אמרו אבל בשטחיות הענין משמע דמאן דתני כרם דריש לג"ש דרבי וקבלה מרבו ובפרט דהלא לרבי בודאי פשוט לומר דסובר כרם רבעי כיון שהוא דריש לג"ש זו כמפורש להדיא בברייתא הנ"ל ואולי תוכן כוונת רש"י ז"ל שם הוא לרבי. ואם דהמה דברו ברבעי ורש"י שם דבר בערלה. ע"ז נאמר דנראה לדעת רש"י ז"ל דכיון דקרא זה דלהוסיף לכם תבואתו לאו ברבעי כתיב ורק בשנה החמישית כתיב שנאמר ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו ורק משום דאיירי בתחלה ברבעי דרשינן לג"ש זו על רבעי כ"כ גם על ערלה קאי דבא רחמנא להבטיחנו דאף שתנהגו איסור בפירות מ"מ יהיה להועיל ולהוסיף. ולמה נאמר דקרא ה קאי דוקא על רבעי דהוי רק בשנה אחת וגם בשנה זו יכול ליהנות מפירותיהן בירושלים וגם נפדין חוץ לירושלים הלא יותר מרווח לן לומר דנתברך בברכת דרחמנא על שני ערלה דאין בהם שום היתר ועולין לשלשה שנים רצופין ולכן פשוט לרש"י ז"ל דברכה זו גם על רבעי קאי וכ"ש על שנות הערלה והא דכתב בתחלת הפרשה ונטעתם כל עץ מאכל. לא לרבויי כל האילנות רק למעוטי גפנים שלא נטען לאכול אלא לסייג ולקורות וכירושלמי המובא בתוי"ט ובשנות אליהו ע"ש. והא דאמר ר"מ במכילתין (ל"ו ב') מקרא זה דעץ מאכל דפלפלין חייבין בערלה לא יקשה לדעת רש"י ז"ל דהלא באמת תנן במס' ערלה דאתרוג שוה לאילן לערלה ולרבעי. אלא ודאי הוי כדעת הרשב"א ז"ל דרבי ור"ש ברי' תנאי אינון ופליגי על משנה זו דרבעי נוהג באתרוג וסברי דכרם תנן. וכ"כ פליגי ג"כ על ר"מ לענין ערלה לרש"י ז"ל [ואולי משום זה תפיס הרמב"ם ז"ל להלכה דנטע תנן אף דרבי ור"ש בריה רבים נינהו לגבי מאן דתני נטע. מ"מ הלא סתמא דמתניתין ור"מ לדעת רש"י ז"ל סברי דנטע תנן וכן מפרש הר"מ ז"ל] ועי' בר"ן פ"ק דר"ה וספ"ק דקדושין [וסברא זו שכתבנו לדעת רש"י ז"ל דערלה ורבעי חדא נינהו וקרא דלהוסיף לכם תבואתו גם אערלה קאי אף דסמיך לרבעי אין לתלותה במקרא נדרש לפניו ולפני פניו המובא בכמה מקומות בש"ס ומהם במס' שבת (ל"ב ב') ומציעא(צ"ה א') דהלא לפי דברינו מוכרת כמעט דעיקר קרא זה על ערלה קאי כיון דרחמנא לברכה קא מכוונא ואף גם אם נאמר דתלוי בזה עכ"ז הלא התם במציעא קי"ל כמ"ד פשיעה בבעלים פטור ונקטינן דמקרא גם לפני פניו קאי ועוד דהכא אית לן וי"ו מוסיף דכתיב ובשנה הרביעית ובשנה החמישית ולכן מוכרת כמעט דמאן דסובר מקרא נדרש גם לפני פניו דריש ג"כ אערלה (ועי' בתוס' זבחים (כ"ד ב') ד"ה במקרא) ואין להקשות לפרש"י דאיך יפרנס קרא דונטעתם כל עץ מאכל דאף דעץ מאכל למעוטי אילן סרק כירושלמי הנ"ל עכ"ז מאי נעשה בכל עץ. דע"ז נאמר לדעת רש"י ז"ל דהוי כעין כלל ופרט כיון דכתיב להוסיף לכם תבואתו ותבואתו כרם משמע ואף דהוי כלל ופרט המרוחקין זה מזה מ"מ האמר רבא במס' נדה(ל"ג א') דדיינינן בכלל ופרט ואף דאמר רב פפא בב"ק (פ"ה א) דלרבי אין דנין הלא לא לודאי נקט כן רק בדרך ספק אמר ובפרט דרבא בודאי פליג עליה והלא קי"ל הלכה כרבי מחבירו ואיך יפסוק רבא דלא כוותיה ורבותינו בעלי התוס' במנחות (נ"ה ב') ד"ה כלל נקטו בפשיטות דרבא אליבא דדינא אמר דהקשו על דעתו ע"ש ובפרט דאולי הכא כיון דוי"ו מוסיף על ענין ראשון לכ"ע דנין בכלל ופרט דבהדיא גלי לן רחמנא ועי']

שם [תוס' ד"ה ולמאן] וז"ל ועתה קי"ל דרבעי נוהג גם בחו"ל כו' וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על [שוה פרוטה] ושוחקו ומטילו בנהר עכ"ל וכתב מרן על דבריהם וז"ל וכן הוא ברבינו יונה ובשו"ע ותמוה לי כיון דילפינן חילול חילול ממעשר לבעי חילול על דבר שיש עליו צורה וצ"ע עכ"ל הנה קושיית מרן כבר הקשה הראב"ד ז"ל על דברו הרמב"ם ז"ל שכתב בהל' מאכלות אסורות פ"י הי"ז וז"ל או מחללן על שוה פרוטה מפירות אחרות ואומר הרי כל הפירות האלו מחוללין על חטים אלו או שעורים אלו עכ"ל וכתב ע"ז הראב"ד ז"ל זהו תימא הא ילפינן קודש קודש ממעשר שני ומה להלן כסף אף כאן כסף עכ"ל ובכ"מ שם כתב וי"ל לדעת רבינו דה"מ בזמן הבית דוקא עכ"ל אך לא נתן טעם לדבריו מדוע נחלוק ביניהם ואולי נאמר ליישב קצת באופן אחר דהנה הובא פלוגתת ב"ש וב"ה במס' קדושין (נ"ד ב') דב"ש סברי דכרם רבעי אין לו חומש ואין לו ביעור וב"ה סברי יש לו חומש ויש לו ביעור ומבואר שם טעמייהו דב"ה דגמרי קודש קודש ממעשר מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי כן והקשו התוס' שם ובב"ק ס"ט ב' דא"כ ל"ל קרא דהלולים דדרשינן מיניה במס' ברכות (ל"ה א') אחליה והדר אכליה תיפוק ליה מהך ג"ש דקודש קודש ע"ש ולכן אולי יש לומר לדעת הרמב"ם ז"ל דמפרש דקרא אתא רק ללמד לן דיחללנו ובא לרבות דיוכל לחללו אף לא בכסף ורק גם בשוה כסף. וכ"כ לדעת התוס' נדע מריבוי דחילול דלא בעינן דוקא דבר שיש עליו צורה אך יען דלא מפורש דרשה זו לכן נוסיף לומר בדעת התוס' ורבינו יונה דמה שכתבו וכרם רבעי בזמן הזה מחללו על שוה פרוטה רצונם בחו"ל וכן מוכרח כמעט ברבינו יונה דז"ל בסוף ד"ה ודין הפדיון ומיניה למידין שהלכה כשמואל שאם חללו על שו"פ סגי ליה בהכי בחו"ל ואפי' לכתחלה מותר עכ"ל הרי להדיא דבמקום שכתב שוה פרוטה כתב ג"כ בחו"ל וכן מטין גם דברי התוס' שכתבו ועתה קי"ל דרבעי נוהג אף בחו"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזה"ז מחללין על שו"פ כו' עכ"ל ואם נאמר דמה שכתבו מחללין על שוה פרוטה יסוב על בארץ לא היה להם להזכיר כרם רבעי בזה"ז ורק רבעי בזה"ז לחודיה דהא לדעתם בארץ נוהג גם בכל האילנות אלא פשוט קצת דרק על חו"ל יסוב דבריהם וא"כ הלא מצינו בתלמודין מציעא (מ"ז ב') דפליגי ר' ישמעאל ור"ע במע"ש דתניא וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר לרבות כל דבר שיש עליו צורה וכיון דר' ישמעאל מיקל גם בארץ דלא צריכינן דבר שיש עליו צורה ע"כ הלכה כמותו בחו"ל ושפיר כתבו התוס' ורבינו יונה דבחו"ל מחללינן על שוה פרוטה ועי']

דף לו ע"ב מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית ב"ש אומרים כל האילנות משיוציאו וכתב [רש"י משיוציאו את הפרי] וכתב מרן על דבריו וז"ל עי' פסחים דף (נ"ב א') רש"י ד"ה משיוציאו וצ"ע עכ"ל והוא דשם פרש"י משיוציאו תחלת העלין בימי ניסן ואולי נאמר ליישב קצת בכלל המובא בשבת (ק"ד א') רש"י ד"ה עלויי שדרך הש"ס דהמקשה מהפך