יד יצחק - ב ה

חדושי מסכת ברכות

דף ב ע"ב רש"י ד"ה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים ר' יהודה לטעמיה דאמר בב"מ בין השמשות כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי בין השמשות כו' עכ"ל והגאון מוהר"י ברלין ז"ל בהגהותיו ציין בזה"ל ועי' רש"י נדה נ"ג ע"א ד"ה בין השמשות עכ"ל והיינו דגם שם כתב רש"י כן דלר' יהודה הוי שיעור דבה"ש חצי מיל ולשונו עיין להלן וכ' מרן הגרע"א ז"ל וז"ל רש"י ד"ה והלא כהנים כו' חצי מיל (אחר הגהת מוהרי"ב) אחר תיבת בה"ש] אבל קשה לי הא בשבת שם איתא דלר' יהודה שיעור בה"ש ב' תלתי או ג' רביעי מיל וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר ליישב קצת לפי חומר הנושא דהנה בבמה מדליקין כם (ל"ד ב') איתא בברייתא ואיזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות כו' דברי רבי יהודה רבי נחמיה אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל ר' יוסי אומר ביה"ש כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו ופריך בתלמודין שם הא גופא קשיא כו' אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל כרוך ותני איזהו ביה"ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון נמי בה"ש כו' ורב יוסף אמר דב יהודה אמר שמואל הכי קתני משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין יום הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות כו' ואזדו לטעמייהו דאיתמר שיעור בה"ש בכמה רבה אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל (ומסיק הגמרא תלתא ריבעי מילא) ורב יוסף אר"י אמר שמואל שני חלקי מיל (ומסיק הגמ' הרי תלתי מילא) והנראה מדעת מרן ז"ל דמפרש דגם דברי רבה ורב יוסף דתלתא ריבעי מילא ותרי תלתי מילא הוי לדעת ר' יהודה דברייתא ולפי זה עולה סוגיא דשבת נגד דברי רש"י ז"ל (וזהו כוונת מרן ז"ל בהצ"ע). אבל לדעת רש"י ז"ל אפשר לומר דהוא יפרש דדברי רבה ורב יוסף משמיה דרב יהודה אמר שמואל דפליגי אי תלתא ריבעי מילא אי תרי תילתי מילא לאו אליבא דר' יהודה הוו ורק לדברי ר"י אמר שמואל עצמו הוא דאמר שם (ל"ה ב') דכוכב אחד יום שנים בה"ש שלשה לילה ותניא שם כוותיה. ובזה נתנו רבה ורב יוסף משמו שיעור גם במשך ההליכה מר אמר תלתא ריבעי מילא ומר תרי תלתי מילא דהאי שנים ביה"ש היינו שני כוכבים בינונים כדמוכח בשבת שם ולשער שיעורא דבינונים גופייהו לא נוכל לידע בבירור דכמה חילוקים יש בכמות גודל הכוכבים וקוטנן. וכמעט דנפל שיעור דבינונים בבירא וע"כ גבלו רבה ורב יוסף משמיה דרב יהודה אמר שמואל שיעורם במשך ההליכה ושיעור זה מתחיל משתשקע החמה דאף דבברייתא זו תנא שני כוכבים בה"ש עכ"ז היינו האי שיעוריה דמשתשקע החמה וכמפורש להדיא ברמב"ם פ"ה מהל' שבת שכתב וז"ל משתשקע החמה עד שיראו ג' כוכבים בינונים הוא הזמן הנקרא בה"ש בכל מקום עכ"ל ועי' בכ"מ שם. (ועי' בתוס' שם ד"ה תרי תילתא). ועל זה אמרו הכא ואזדו לטעמייהו דכמו דמפיש רבה בשיעור בין השמשות אליבא דר' יהודה דברייתא ורב יוסף ממעט בשיעוריה. כמו כן גם לברייתא דשני כוכבים ולרב יהודה משמיה דשמואל רבם דפסק כן גם בזה רבה מפיש משמיה בשיעוריה דבה"ש ורב יוסף ממעט משמיה בשיעוריה. אבל שיעוריה דר' והודה דברייתא במשך זמן דהילוך הוא חצי מיל כמו שאמר ר' נחמיה ולא פליגי כלל בעצם דבה"ש רק דמר נותן סימן במראית הרקיע ומר נותן סימן בשיעורי ההליכה והכי קים לן כל למעוטי בפלוגתא עדיף והא דבברייתא איתא בלשון ר' נחמיה אומר כבר הובא:

בתוי"ט פ"ג דביכורים משנה ו' כמה מקומות שנשנו בלשון ר' פלוני אומר ולא, נחלקו בעצם הדין כלל:

[ובנדה שם זכר רש"י לדברי ר' יהודה דהכסיף העליון ולא הכסיף התחתון וז"ל שם. בה"ש דר' יהודה בבמה מדליקין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון ושיעוריה חצי מיל כו' עכ"ל ומשם מוכח טפי כדברינו בדעת רש"י דר' נחמיה לא פליג אר' יהודה בשיעור ההליכה דהוא חצי מיל:

והא דהכריחו לרש"י ז"ל לפרש כן פשוט קצת דתלמודין דנדה שם דוחקתו דת"ר הרואה כתם אם יש בו כדי לחלק ג' גריסין ועוד לכל אחד ואחד חוששת משום זיבה ר' יהודה בן אגרא אומר משום ר' יוסי אחת זו ואחת זו חוששת [דאפי' בשני גריסין חוששין שמא ראתה אותן בשני בה"ש או אחת היום ואחת בה"ש של מחר וראיית בה"ש עולה לשני ימים ויש כאן ג' רצופים] אמר רבי נראין דברי ר"י בן אגרא כשלא בדקה ודברי חכמים כשבדקה ושאלו בגמרא מאי בדקה ומאי לא בדקה אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי כגון שבדקה עצמה ולא בדקה חלוקה ואף עצמה לא בדקה אלא בה"ש דר' יהודה ובבין השמשות דר' יוסי לא בדקה דרבנן סברי בה"ש דר' יוסי לילה הוא והא בדקה בבה"ש דר' יהודה [הלכך הא לא ראתה בה"ש כלל שתעלה לשני ימים) ור' יוסי לטעמיה דאמר בה"ש ספיקא הוא ואח"כ דקדקו בתלמודין בדברי רבי דאמר נראין דברי ר' יהודה בן אגרא כשלא בדקה ודברי חכמים כשבדקה ולא מצאו מקום לדבריו משום דסתרא רישא לסיפא עד שהעלו בדוחק דה"ק נראין דברי ר' יהודה בן אגרא לרבנן דלא בדקה כלל לא בדר' יהודה ולא בדר' יוסי שאף חכמים לא נחלקו עליו אלא דבדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי ע"כ הסוגיא שם. ובאמת דתירוץ זה דחוק טפי וכבר כתבו התוס' בחולין ק"ט א' ד"ה נראין דלא קאמר הכי אלא היכי דלא אפשר ליה לתרץ באופן אחר וגם בנדה שם כתבו דאם יכול ליישב בענין אחר בהגהה מועטת משני ואם נאמר דר' נחמיה פליג על ר' יהודה בשיעוריה ושיעוריה דר' יהודה הוי תרי תלתי מילא או תלתא רביעי מילא א"כ תיקשי מדוע לא אוקמי בתלמודן דנראין דברי ר"י בן אגרא כשלא בדקה היינו דלא בדקה לא בדר' יהודה [דתרי תילתא מילא או תלתא ריבעי מילא] ולא בדר' יוסי ורק בדקה בדר' נחמיה דחצי מיל [ורבי כר' יהודה ס"ל דגם לאחר חצי שעה עדיין בה"ש היא אבל ר"י בן אגרא פליג גם כשבדק בדר' יהודה] ונראין דברי חכמים כשבדקה היינו כשבדקה גם בדר' יהודה [אבל חכמים סברי כדר' נחמיה דבה"ש כחצי מיל לחודיה] ואז ירווח לן דברי חכמים באין דוחק [דאף דמרחקינן דברי ת"ק מדברי ר' יהודה בן אגרא עכ"ז הלא פשט דברי ת"ק משמע כן דקאמר אם יש בו לחלק ג' גריסים דוקא חוששת משמע דמיקל טפי ודי לו בבדיקה מועטת] ומדלא נחתו לתרץ כן לכן מוכיח רש"י מתלמודין דנדה דר' נחמיה לאו דעת שלישית הוא אלא סבירא ליה כר' יהודה]. וכדמות ראיה לזה דלא פליגי ר' יהודה ור' נחמיה הוא מהא דאמר רב יהודה אמר שמואל שם (ל"ה א') בה"ש דר' יהודה כהנים טובלין בו ופריך שם למאן אילימא לר' יהודה ספיקא הוא אלא בה"ש דר' יהודה לר' יוסי פשיטא כו' ואם נאמר דבה"ש דר"נ חלוק מר' יהודה היה לתלמודן להזכיר ג"כ בה"ש דר' יהודה אליבא דר' נחמיה (אבל איננו מוכרח כמובן) וכעין רמז מעט לזה מלשון דר"נ שלא נקט בלשונו לומר בה"ש כדי שיהלך אדם כו' כמו שזכר ר' יוסי שלאחריו לומר בה"ש כהרף עין. ואף דלדברינו מפרש ר' נחמיה שיעור בה"ש במשך הליכה שהוא חצי מיל מ"מ פליגי רבה ורב יוסף בשיעור בה"ש דר' יהודה בכל זמן שפני מזרח מאדימין דפליגי במשך זמן מהילוך דחצי מיל כידוע גם כל פלוגתת הראשונים בזה ושורש מחלוקתן תלוי בדעת תלמודין פסחים (צ"ד א') איך מתחשב שיעורא דהילוך עשרה פרסאות ביום ובזה עצמו יפלגו רבה ורב יוסף ולכן לרבה יתמשך שיעוריה ולרב יוסף יתקצר מעט [אחר כותבי זאת מצאתי דגם הגאון בעל עטרת ראש הקשה קושיית מרן על רש"י ז"ל ודרך עברי בדבריו ראיתי שהקשה דאיך אמרו הכא בתלמודין דר"מ השיב לר' יהודה מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קאמינא אנא אבין השמשות דר' יוסי הקאמינא. הלא אמרו בעירובין י"ג ב' דלא ר' מאיר שמיה אלא ר' נהוראי שמו ולא ר' נהוראי שמו אלא ר' נחמיה שמו ואיך יאמר ר' מאיר דהוא ר' נחמיה דבריו אליבא דר' יוסי בר פלוגתיה ע"ש ואנו נאמר דמלבד מה שראיתי על הגליון בעירובין שם