יד יצחק - ב יג

כעין דבריהם דהתם. ושיעור דבריהם כן המה שאמרו ואע"ג דבפ"ק דעירובין אמתניתין דהרחב מי' אמות ימעט משמע דלכל היותר לא התיר ר"י אלא עד י"ג אמה ושליש ומשמע דלא הוי רה"ר גמורה ותירצו ע"ז דהיינו מדרבנן רצונם דמדרבנן מחלקינן בין י"ג אמה ושליש דניתר בלחי וקורה אף דהוי רה"ר גמורה כגון שרה"ר הוי משני צידי המבוי ובין רחב ט"ז אמה דהתם אינו ניתר בלחי וקורה אבל מדאורייתא אין חילוק דאפי' ברוחב ט"ז מטלטלין בכל ענין ואם דלא האריכו כ"כ עכ"ז הלא בסוף דבריהם הביאו להא דעירובין והראו מקום להתם כמו שכתבו ושם פירשתי ועי' עוד בזה וכדי לברר הענין הובא דברי התוספות בלשונם

דף ז ע"א אמר עולא אמר ר' יוחנן [קרפף יותר מבית סאתים] שלא הוקף לדירה ואפי' כור ואפילו כוריים [הזורק לתוכה חייב] וכתב מרן וז"ל ע' לקמן (פ' א') ברש"י ד"ה והוא שיש חיוב (וצ"ט ב') ברש"י ד"ה שהוקף לכרמלית וצע"ג עכ"ל והוא דשם (פ' א') ת"ר הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב בשתי העלמות פטור. ר' יוסי אומר בהעלם אחד לרשות אחד חייב לשתי רשויות פטור מפני שרשויות מחלקות ואמר רבה והוא שיש חיוב חטאת ביניהם ופרש"י שמופסקות ברה"י אבל אם היה כרמלית מפסיקן כגון קרפף יותר מבית סאתים כו' חדא רשותא הוא עכ"ל. משמע להדיא מדברי רש"י אלו דאינו חייב חטאת על קרפף יותר מבית סאתים והוא להיפך מדברי עולא אר"י וכן בדברי רש"י (צ"ט ב') קשה כן. דאמר רב מישא בעי ר' יוחנן כותל בר"ה גבוה י' ואינו רחב ד' ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י וזרק ונח על גביו מהו מי אמרינן כיון דאינו רחב ד' מקום פטור הוא או דילמא כיון דעשאו רה"י כמאן דמלי דמיא ופרש"י ומוקף לכרמלית בכותל זה הקיפו בקעה שהיתה כרמלית ועל ידו נעשית רה"י כגון שהוקף לדירה או לא הקיפו בו אלא בית סאתים עכ"ל. ולכאורה לדעת ר' יוחנן בעצמו גם אם הקיפו בו יתר מבית סאתים ולא הוקף לדירה גם זה נעשה רה"י ולמה כתב רש"י דלא הקיפו בו אלא ביה סאתים. ואולי נאמר קצת בדעת רש"י דהנה לכאורה לדעת ר' יוחנן דסובר דגם יותר מבית סאתים הוי רה"י. לדידיה גם כמה פרסאות אם הוקף הוי ג"כ רה"י דאיזה שיעור ניתן לחלק וא"כ יקשה לן כולי עלמא הא מקיף להו ים אוקיינוס ואיך נמצא רה"ר כלל בעולם ולא ניחא לרש"י ז"ל לחלק בין אם הוקף בידי אדם ובין ביד שמים דדחיק ליה הא דמקשה הגמרא על ר' יוחנן בעירובין (ס"ז ב') בדין דקרפף הנ"ל מהא דתניא סלע שבים גבוה עשרה ורחב ארבעה אין מטלטלין לא מן תוכו לים ולא מן הים לתוכו פחות מכאן מטלטלין עד כמה עד בית סאתים אהייא אילימא אסיפא עד בית סאתים אין טפי לא והא מכרמלית לכרמלית קא מטלטל אלא לאו ארישא והכי קאמר סלע שבים גבוה עשרה ורחב ארבעה אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו ועד כמה עד בית סאתים הא יתר מבית סאתים מטלטלין אלמא כרמלית היא תיובתא דר' יוחנן ומשני רבא דלעולם ארישא והכי קאמר הא בתוכו מטלטלין ועד כמה עד בית סאתים ורב אשי אמר הן אמרו והן אמרו ע"ש ואם נאמר דר"י רק בהוקף בידי אדם קאמר א"כ מאי קשיא ליה מסלע שבים דהוי בידי שמים ומוכח א"כ דלא שאני לר' יוחנן בין נעשה ההיקף בידי אדם ובין נעשה בידי שמים והדרא קושייתן דא"כ רה"ר היכא משכחת לה אך באמת ר' יוחנן אליבא דידיה דסובר אתו רבים ומבטלין מחיצתא כר' יהודה דעירובין (כ"ב א') דאמר רבה בב"ח משמיה שם ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר לא קשיא כלל דכיון דרבים מבטלי מחיצתא שפיר משכחת לה רה"ר אבל לדידן דסבירא לן כר' אלעזר דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא דאמר שם(כ' א') דהזורק לבין פסי ביראות חייב ומסיק בתלמודין שם דאע"ג דקא בקעי בה רבים וקמ"ל דלא אתו רבים ומבטלין מחיצתא וכן פסק הרמב"ם ז"ל פי"ז מהל' שבת ה"ג (ופשוט קצת הא דקי"ל כר"א אף דר"י ור"א הלכה כר"י הוא. משום דסובר כרבנן דמתניתין) א"כ תקשי דרה"ר היכא משכחת לה כיון דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא ולכן פשוט לרש"י דאנן לא קי"ל כעולא אמר ר"י דיותר מבית סאתים רה"י הוא ורק באמת כרמלית הוא דילפינן ממשכן דהוי סאתים וכדאמרי' שם (כ"ג ב') מנא ה"מ (דמרבעינן לחצר המשכן לשער בו איסור שבת וכפרש"י) אמר רב יהודה דאמר. קרא אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים אבל ביותר מסאתים הזורק לתוכה פטור לדידן. ושפיר פי' רש"י שם במכלתין (פ' א') דהוי כרמלית וכן שם (צ"ט ב') אף דר' יוחנן בעצמו מיבעי ליה כותל בר"ה גבוה י' ורחב ד' ומוקף לכרמלית. מ"מ תפס רש"י ז"ל מילתא דפסיקתא דאיבעיא זו אתיא גם לרבנן דלא סבירא להו אתו רבים ומבטלי מחיצתא ולדידהו ע"כ מוכח דהוי פחות מבית סאתים דאי יתר מבית סאתים לא הוי רה"י בהיקף זה כדברינו ובפרט דאמרינן שם סמוך לזה איתמר נמי א"ר חייא בר אשי אמר רב (וכן א"ר יצחק אמר ר' יוחנן) כותל בר"ה גבוה י' ואינו רחב ד' ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י הזורק ונח על גביו חייב ולכן פרש"י דלא הקיפו אלא בית סאתים דמאן נימא לן דרב יפלוג על רבנן דמתני' דסברי דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא [ואף דלרבותינו בעלי התוס' דעירו' (כ"ב ב') ד"ה דילמא כדי שלא יקשה להו מתלמודין דשם (ס"ז ב') המובא לעיל ע"כ נאמר דדוקא לענין דאתו רבים ומבטלי מחיצתא מחלקי התוס' בין מחיצה הבאה בידי אדם ובין באה בידי שמים משא"כ להיחשב רה"י גם היכא דנעשה בידי שמים והוא יתר מסאתים עדיין רה"י היא מ"מ לרש"י ז"ל לא ניחא ליה לחלק בזה דמניין ליה להש"ס דבר פשוט כ"כ להקשות על ר' יוחנן מסלע שבים כיון שיש מקום לחלק בשום צד בין מחיצה הבאה בידי אדם ובין באה בידי שמים א"כ אולי גם ר' יוחנן דאמר קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוי רה"י דוקא בידי אדם קאמר אבל בידי שמים לא הוי רה"י דומיא דמחלקינן לדידן לענין אתו רבים ומבטלי מחיצתא. ומדפרכינן עליה ש"מ דאין חילוק בינייהו כלל ובפרט דסברא זו בעצמה דחוקה היא לחלק בזה בין נעשה בידי אדם לנעשה בידי שמים כיון דלכל דינייהו שוים המה ולכן טפי ניחא לרש"י ז"ל דר' יוחנן רק אליבא דידיה דסובר אתי רבים ומבטלי מחיצתא פסק דקרפף יותר מבית סאתים רה"י הוי משא"כ לחכמים דמתניתין ור' אלעזר דס"ל כוותייהו דלא אתי רבים לא ס"ל הא דר"י ורק עד בית סאתים הוי רה"י וטפי לא. ועי']

שם בגמ' על מה דתני בקעה אינה לא כרה"ר ולא כרה"י פריך מהא דתניא הבקעה רה"י לשבת. ומשני עולא לעולם כרמלית הויא ואמאי קרי לה רה"י לפי שאינה רה"ר ורב אשי אמר כגון דאית לה מחיצות וכי הא דאמר עולא אר"י קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אפי' כור ואפילו כוריים הזורק לתוכה חייב מ"ט מחיצה היא כו' ואמרו ע"ז דעולא לא ניחא ליה בדרב אשי דאי דאית לה מחיצות בקעה קרי לה לה(בתמיה) קרפף היא. ורב אשי [רה"י קתני] וכרמלית לא קרי לה תנא דמתניתין רה"י. וכתב מרן וז"ל עי' שם בטהרות (פ"ו מ"ו) שבילי בית הגלגל רה"י לשבת ושם משנה י' איסטוונית וצ"ע עכ"ל אולי רצונו דהתם בשבילי בית הגלגל פי' הרע"ב ויתר המפרשים דהוי כרמלית והא התם דחוק טפי לאוקמי בקרפף יותר מבית סאתים וכן באיסטוונית נמי דתנן התם במשנה י' דהוי רה"י לשבת ומפורש בברייתא דמכילתין (ו' א') דהוי כרמלית ואין שום פלוגתא בזה דרק בבקעה דהתם פליגי עולא ורב אשי הכא וא"כ איך פשוט לרב אשי דא"א לאוקמי כדעולא בכרמלית משום דקתני רה"י לשבת הלא גם באיסטוונית תנן הכי דרה"י לשבת והתם ודאי כרמלית היא ואולי נאמר קצה בזה דבתלמודין עירובין (כ"ב ב') בעא מיניה רחבא מרבא תל המתלקט עשרה מתוך ארבעה ורבים בוקעין בו חייבין עליה משום רה"י או לא אליבא דרבנן לא תיבעי לך השתא ומה התם דניחא תשמישתיה (בפסי ביראות) אמרי רבנן רבים לא מבטלי מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן כי תיבעי לך אליבא דר"י כו' א"ל חייבין ואפי' עולין לו בחבל א"ל אין תא שמע שבילי בית גלגול וכיוצא בהן רה"י לשבת ורה"ר לטומאה ואיזהו שבילי בית גלגול כל שאין העבד יכול ליטול סאה של חטין וירוץ לפני סרדיוט כו' אלא לאו ר' יהודה